היסטוריה של בלגיה

לפני כאלפיים שנה חיו באזור שבוקר כעת שבטים קלטיים וגאלים. בשנת 57 לפנה"ס יוליוס קיסר הרחיב את האימפריה הרומית והכניס את האזור תחת השם "גאליה-בלגיקה".
במאה ה־4 הקיסר יוליאנוס העניק חלק מהאזור לפרנקים. עד המאה ה־5 הקימו הפרנקים שושלת מרובינגית, וקלוביס הראשון אימץ את הנצרות (דת נוצרית) וכך חיזק את שלטונו.

במאה ה־7 התושבים המיושבים במקום הפכו לרוב לנוצרים. בערי ארצות השפלה צמחו מרכזים של ייצור ובילוף צמר. ערים חשובות היו לייז', בריסל, חנט ואוטרכט.
במאה ה־14 התחולל תור זהב תחת שלטון הדוכסים מבורגוניה: כלכלה, מסחר ואומנות פרחו. אנטוורפן הפכה לנמל מרכזי בסחר האירופי.
לאחר מכן עברו הארצות לידיים של בית הבסבורג הספרדי. המלך פליפה השני שלח אמצעים דתיים קשים, ובשנת 1568 פרץ מרד ארצות השפלה, מלחמה שנמשכה כ־80 שנה. בסופה נפרדו הצפון והדרום: צפון הולנד קיבל עצמאות, בעוד המחוזות הדרומיים נשארו בשליטת ספרד הקתולית.

ב־1815 בקרב ווטרלו הובס נפוליאון. בעקבות התערבות כוחות אירופיים הוקמה "הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה", שכללה גם את בלגיה ולוקסמבורג.
בשנת 1830 פרצה מהפכה בדרום. ב־21 ביולי 1831 הוכתר לאופולד הראשון כמלך בלגיה והוקמה הממלכה העצמאית.
לאופולד השני כבש את קונגו ושלט בה עד 1908. במהלך שלטונו מתו שם מיליוני אנשים; האירועים האלה נחשבים לפשע חמור.
בלגיה שמרה בתחילה על נייטרליות, אבל פלשו אליה הגרמנים ב־1914 במהלך מלחמת העולם הראשונה. במאי 1940 פלשו שוב הכוחות הנאציים וכבשו את המדינה עד לשחרור בסתיו 1944.
הביקורת על מעשיו של לאופולד השלישי בזמן הכיבוש הובילה לוויתורו על הכתר ב־1950. אחריו חס המלך בודואן, אחריו אלברט השני, וב־2013 עלה המלך פיליפ.
לאחר מלחמת העולם השנייה חוותה בלגיה שגשוג. בריסל הפכה למקום מושב של מוסדות בינלאומיים כמו האיחוד האירופי ונאט"ו.

האומנות הפלמית מפורסמת: יאן ואן אייק נחשב לאחד החלוצים בציור השמן. במאות ה־16 וה־17 פעלו בין השאר פיטר ברויגל ופטר פאול רובנס. במאה ה־20 בלט רנה מגריט עם סוריאליזם, ובתחילת המאה האדריכלות של תנועת האר-נובו התפתחה בבריסל, עם מעצבים כמו ויקטור הורטה.

לפני הרבה שנים חיו שם שבטים קלטיים וגאלים. ב־57 לפני הספירה יוליוס קיסר הביא את האזור לשלטון רומי.
לאחר מכן הגיעו לפריז פרנקים. מנהיגם קלוביס קיבל את הדת הנוצרית. הנצרות היא דת של נוצרים.

מאוחר יותר נבנו ערים רבות סביב תעשיית בדים.
ערים חשובות היו בריסל, חנט ואנטוורפן. אנטוורפן הפכה לנמל גדול.
במאה ה־14 הכלכלה והאומנות פרחו.
אחרי זה שלטו באזור הספרדים, והעמים התמרדו ב־1568. בסוף המרד חלק מהאזור קיבל חופש.

ב־1815 נערך קרב ווטרלו, ונפוליאון הובס.
בשנת 1830 הדרום נפרד מהולנד.
ב־21 ביולי 1831 הוכתר לאופולד הראשון כמלך בלגיה.
לאופולד השני שלט בקונגו. שם הרבה אנשים מתו, וזה היה דבר מזעזע.
ב־1914 ו־1940 פלשו לגרמנים לבלגיה במלחמות העולם.
לאחר המלחמה בלגיה שגשגה. בריסל היא היום מקום חשוב של ארגונים בינלאומיים.

בבלגיה ציירו אמנים מפורסמים כמו יאן ואן אייק ורובנס. מאוחר יותר פעל רנה מגריט.
גם בבריסל נוצר סגנון חדש בבניינים בשם אר-נובו. ויקטור הורטה עיצב מבנים יפים בסגנון הזה.