היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (מילים ביווניות: historia - חקירה, graphein - לכתוב) היא כתיבת דברי הימים ומחקר על אופן כתיבת ההיסטוריה. היא חוקרת לא רק אירועים, אלא גם איך היסטוריונים בוחרים לספר ולפרש אותם.


מוקד ההיסטוריוגרפיה הוא בשימוש במקורות ראשוניים, פריטים או תיאורים מהתקופה הנחקרת. היסטוריון בוחר באילו מקורות להשתמש, באיזה היקף ובאיזו מערכת התייחסות. למשל, ספר על מלחמת העצמאות יהיה שונה אם יתבסס בעיקר על ראיונות עם מפקדים, על ארכיונים ישראלים וערביים, או על מקורות זרים.

כמה מקום נותנים למקור משפיע על התמונה הסופית. דוגמה היסטורית: ויליאם שיירר נתן מקום נרחב ליומניו של צ'אנו, וזה יצר רושם מופרז על חשיבותו. לעומת זאת, חשיפת יומניו של גבלס שינתה בהמשך את הערכת ההיסטוריונים לגבי דמויות בנאציזם. שימוש במקור רק בגלל זמינותו עלול ליצור הטיה.

גם היחס בין מקורות מנוגדים משנה את הסיפור. במקורות עתיקים פלוטרכוס מציג צדדים חיוביים ושליליים לאותה דמות, ובוחר מה להבליט ומה להסתיר. החלטות כאלה משפיעות על האופן שבו הדמות נראית לקורא.

בחירת המקורות משקפת את מסגרת ההתייחסות והשקפת עולמו של ההיסטוריון. טקיטוס למשל תיאר את הגרמאנים דרך אידיאלים רפובליקניים. היסטוריונים מרקסיסטים או פוליטיים אחרים גם הם מביאים השקפה שמשפיעה על איך הם מציגים אירועים.

בעשורים האחרונים יש דגש גדול על הטיות שהוציאו קבוצות מההיסטוריה, כמו נשים וקבוצות אתניות. רוויזיוניסטים, פמיניסטים ומרקסיסטים טוענים שההיסטוריוגרפיה נטתה להציג את חזקים בלבד. חלק מהבעיה נובע גם מחוסר מקורות ראשוניים על קבוצות פחות חזקות, ולכן חיבורים על נשים או צמאים לעיתים מסתמכים על השמטות והנחות במקום עובדות ברורות.

היסטוריו־גרפיה פירושה כתיבת ההיסטוריה. זה גם חוקר איך אנשים כותבים על העבר.

הדבר החשוב הוא המקורות. מקורות ראשוניים הם חפצים או כתבות מהזמן ההוא. אם משתמשים בראיונות בלבד או בארכיונים, הסיפור יראה אחרת.

כמה מדברים על מקור משפיע. לפעמים יומן של אדם נותן לו חשיבות גדולה בסיפור.

כשיש מקורות שונים, היסטוריון בוחר מה להבליט ומה להסתיר. הבחירות האלה יוצרות תמונה שונה של אנשים ואירועים.

הרבה תלוי בהשקפת העולם של הכותב. היסטוריון שרואה דברים בדרך מסוימת, יכול לתאר את העבר לפי אותה דרך.

בשנים האחרונות חוקרים שימו לב שהיסטוריה לעתים שוכחת קבוצות של אנשים. לעתים אין עליהם הרבה מקורות. אז ההיסטוריון צריך לנחש בזהירות מה קרה.