המועצה הנורדית

'''המועצה הנורדית''' ו'''מועצת השרים הנורדית''' הן ארגונים בין‑לאומיים לשיתוף פעולה בין המדינות הנורדיות.
המועצה הוקמה בתום מלחמת העולם השנייה. ב-1952 הוקם שוק עבודה משותף, שאפשר תנועה חופשית של עובדים בין המדינות ללא דרכונים.

החברות הן המדינות הנורדיות, שעובדות יחד במגוון תחומים ציבוריים וכלכליים.

משרדי המועצה נמצאים בקופנהגן שבדנמרק. יש לה נציגויות בכל המדינות החברות.
לארגון עצמו אין כוח חקיקתי מרכזי; החלטותיו חייבות להיות מיושמות על‑ידי החברות באמצעות חקיקה מקומית.
מאחר שדנמרק, נורווגיה, איסלנד ופינלנד הן חברות נאט"ו (ארגון צבאי), ושוודיה היא מדינה נייטרלית, אין שיתוף פעולה צבאי בין חברות המועצה.
שפות העבודה הן שוודית, נורווגית ודנית.

בהתחלה המועצה הייתה ארגון בין‑פרלמנטרי, כלומר שיתוף פעולה בין הפרלמנטים של המדינות.
בשנת 1971 הוקמה מועצת השרים הנורדית להסדיר שיתוף פעולה בין ממשלות.
בשנות ה־60 נעשה ניסיון להקים ארגון בשם "נורדק", אבל ניסיונות אלו נכשלו. פינלנד סירבה לאשרר את האמנה בגלל יחסיה עם ברית המועצות.
במקום ארגון נורדי כולל, נורווגיה ושוודיה פנו לקהילה הכלכלית האירופית; דנמרק הצטרפה ב-1973. שוודיה ופינלנד הצטרפו לאיחוד האירופי ב-1995.

'''המועצה הנורדית''' ו'''מועצת השרים הנורדית''' הן קבוצות של מדינות העובדות יחד. (מועצה = קבוצה של מדינות)
הן עוזרות למדינות לשתף פעולה והיא נוסדה אחרי מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1952 נוצר שוק עבודה משותף. זה עזר לעובדים לעבור למדינה אחרת בקלות.

החברות הן המדינות הנורדיות שעובדות יחד.

המשרדים של המועצה בקופנהגן שבדנמרק. יש לה נציגים בכל המדינות.
למועצה אין כוח חזק משלה. כל מדינה צריכה לשנות חוקים בעצמה כדי לבצע החלטות.
חלק מהמדינות הן חברות נאט"ו (ארגון צבאי). שוודיה הייתה נייטרלית, ולכן אין חיבור צבאי ביניהן.
השפות בהן עובדים הן שוודית, נורווגית ודנית.

בהתחלה המועצה עבדה בין הפרלמנטים של המדינות. (בין‑פרלמנטרי = בין פרלמנטים)
בשנת 1971 הוקמה מועצת השרים כדי שהממשלות יוכלו לעבוד יחד.
ניסו להקים ארגון גדול בשם "נורדק", אך זה נכשל כי פינלנד לא אישרה את ההסכם.
דנמרק הצטרפה לשוק האירופי ב-1973. שוודיה ופינלנד הצטרפו לאיחוד האירופי ב-1995.