'''המלט''' (The Tragedy of Hamlet, Prince of Denmark) הוא אחד ממחזותיו המפורסמים של ויליאם שייקספיר. זהו מחזה טראגי (מחזה עם סוף עצוב) שנכתב בין 1600 ל-1602. הוא ארוך מאוד במקור האנגלי, ומכיל אלפי שורות ומילים.
המחזה עוקב אחרי המלט, נסיך דנמרק, שאביו מת בפתאומיות. אמו, המלכה גרטרוד, נשאת לדודו קלאודיוס. רוחו של המלך המת מופיעה להמלט וטוענת שקלאודיוס הרג אותו. הרוח דורשת נקמה, והמלט מתחיל להתלבט קשה אם וכיצד לנקום.
המלט מתנהג כאילו שגעון הוא מצג כדי לבדוק תגובות סביבו. הוא מארגן הצגה על רצח מלך כדי לבדוק אם קלאודיוס יגיב באשמה. קלאודיוס מגלה סימני אשמה, אך המלט נמנע להרוג אותו כשהוא מתוודה בתפילה, מחשש שנפשו תהיה טהורה ותגיע לגן העדן.
המלט בטעות הורג את פולוניוס, יועץ המלך, והדבר מוביל לשיגעון של אופליה, אהובתו. לארטס, אחיה של אופליה, כועס ונכנס עם קלאודיוס לתוכנית להרוג את המלט בדו-קרב. בתוכניתם מורעלת הלהב ולצרף יין מורעל למקרה שתוכנית הסיף תיכשל. במהלך הקרב מתרחשים פציעות והרעלות, והסוף טרגי: גרטרוד, לארטס, קלאודיוס והמלט כולם מתים, ופורטינברס מגיע לקחת את השלטון.
בסיפור ישנם מקורות ישנים. סאקסו גרמטיקוס תיאר סיפור דומה ב"גסטה דנורום" מהמאה ה-12. לפני שייקספיר הופיע גם מחזה מוקדם בשם "אור-המלט" שמיוחס לתומאס קיד, והוא כנראה השפיע על שייקספיר.
המלט נחשב לדמות מורכבת ונידונה רבות בביקורת. יש ויכוחים מדוע הוא מהסס לפעול. כמה פרשנויות מרכזיות:
- המלט פשוט מהסס ולא מסוגל להחליט בזמן קריטי.
- יש לו קונפליקט פנימי עמוק על צדק, נקמה וזהות.
- אסימוב טען שהבעיה היא מוטיבציות רבות מדי.
- פרויד ראה בתפקיד דוגמה לתסביך אדיפוס (רצון לא מודע לאב ולאם), שעשוי להסביר את ההיסוס שלו.
גם נידונה שאלת טבעו של המפגש עם הרוח: האם זו רוח אמיתית או התמוטטות נפשית של המלט?
בין הציטוטים המפורסמים מהמחזה: "להיות או לא להיות", המונולוג על ענייני חיים ומוות. גם שורות כמו "Something is rotten in the state of Denmark" ו"Neither a borrower nor a lender be" ידועות ונזכרות לעתים קרובות.
המלט השפיע רבות על ספרות, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה ואמנות חזותית. הדילמות הפילוסופיות שבו, סוגיות הזהות והנקמה, ממשיכות לעורר עיבודים, תיאטרונים ומחקרים.
העיבוד הקולנועי הראשון נעשה ב-1900, בסרט צרפתי קצר בשם Le Duel d'Hamlet, בכיכובה של שרה ברנאר.
התרגום הראשון לעברית נעשה ב-1838. מהדורה מלאה הופיעה בהמשכים על ידי ח"י בורנשטיין בתחילת המאה ה-20 ויצאה בשלמותה ב-1926. תרגומים חשובים נוספים נעשו על ידי אברהם שלונסקי והצגות עבריות עלו מאז. ההפקה העברית הראשונה בארץ הייתה ב-1946, בתרגום של שלונסקי, עם שמעון פינקל בתפקיד המלט.
'''המלט''' הוא מחזה מפורסם של ויליאם שייקספיר. זהו סיפור קשה ועצוב.
המלט הוא נסיך. אביו מת. אמו נשאת לדודו קלאודיוס.
רוח דמוית אב מתגלה להמלט. הרוח אומרת שקלאודיוס הרג אותו.
המלט רוצה לדעת את האמת. הוא מתלבט הרבה אם לנקום.
הוא מארגן הצגה שמדמה רצח. תגובת קלאודיוס מראה שהוא אשם.
בהתפתחויות מסובכות המלט בטעות הורג אדם בשם פולוניוס.
אופליה, אהובתו, מתאבלת וחווה משבר.
בסוף יש דו-קרב שבו אנשים רבים נפגעים.
כולם נפצעים או נהרגים, והממלכה עוברת לידיו של פורטינברס.
המונולוג המפורסם מתחיל ב"להיות או לא להיות". זו שאלה על החיים.
המחזה תורגם לעברית לראשונה ב-1838. הוא הופיע על במות בארץ ב-1946.
העיבוד הקולנועי הראשון היה ב-1900 ונספר על ידי שחקנית מפורסמת.
המלט מדבר על אמת, על רגשות קשים ועל החלטות. זו סיפור שנלמד ומועלה בתיאטרון עד היום.
