סֹרוּדֶ־ה מֶלִּי־יֶ ג'ֹמְהוּרִי־יֶ אֶסְלָאמִי־יֶ אִירָאן (בפרסית: ) = המנון הלאומי של איראן =
המנון (שיר רשמי שמייצג מדינה) זה אומץ בשנת 1990. הוא החליף את ההמנון ששימש בשנים 1980, 1990, "שתהיה איראן נצחית".
המילים מתארות זריחה מהמזרח, אור בעיני המאמינים ואמונה שנקשרה לחודש בהמן. יש אזכור לאימאם (מוֹנהג דתי) ולקדושים שעונו. השורה המסכמת קוראת לשמירה על המשכיות ונצחיות ולשם "הרפובליקה האסלאמית של איראן".
ההמנון הראשון הרשמי נקרא "רווחת המלך". הוא אומץ בתקופת השאה מוזאפר אלדין קאג'אר, במאה ה-19, ונשאר עד 1933. המלחין היה אלפרד ז'אן-בטיסט למר. לאחר מכן נכתבו מילים חדשות בידי ביג'אן תאראקי.
ההמנון הזה היה רשמי מ-1933 עד 1979. הוא שיבח את השאה (המלך) ואת שושלתו.
"הו איראן" הוא שיר פופולרי מאוד. אף שלא היה רשמי, שימש כמעין המנון בתקופת המעבר אחרי נפילת השאה. המילים חוברו ב-1946 על ידי חוסייני גול-אֶ-גולאב, והלחין היה רוחאללה ח'אלגי. השיר אהוב על אנשים עם דעות פוליטיות שונות.
זהו ההמנון שהשתמשו בו בין 1980 ל-1990. הוא הולחן על ידי אבו אלגאסם הלאת.
סֹרוּדֶ־ה מֶלִּי־יֶ ג'ֹמְהוּרִי־יֶ אֶסְלָאמִי־יֶ אִירָאן = המנון הלאומי של איראן =
המנון (שיר רשמי של מדינה) התקבל ב-1990. הוא בא אחרי המנון שהיה בשנים 1980, 1990.
המילים מדברות על שמש שעולה במזרח. הן מזכירות אמונה וחודש בשם בהמן. יש אזכור לאימאם (מנהיג דתי) וקדושים. השורה האחרונה מזכירה את "הרפובליקה האסלאמית של איראן".
זה היה ההמנון הראשון הרשמי במאה ה-19. מלחין צרפתי בשם אלפרד למר הלחין אותו. הוא שימש עד 1933.
היה ההמנון מ-1933 עד 1979. הוא שיבח את השאה (המלך).
שיר פופולרי מאוד. ב-1946 נכתבו לו המילים והולחן. אנשים רבים אוהבים אותו, גם אם יש להם דעות שונות.
היה ההמנון בין 1980 ל-1990. הוא הולחן על ידי אבו אלגאסם הלאת.
תגובות גולשים