המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) הוקמה ב-1919 על ידי פורשים מהאגף השמאלי של פועלי ציון. דגלה בקומוניזם, כלומר ברעיון של שוויון חברתי וכלכלי, וצידדה באינטרנציונליזם יהודי-ערבי, שיתוף פעולה בין העובדים היהודים והערבים.
בשנות ה־20 שמה של המפלגה שונה לפק"פ (1922). ב-1923 היא גינתה את הציונות כ תנועה בורגנית והצטרפה לקומינטרן, ארגון בינלאומי של מפלגות קומוניסטיות. ב-1924 הפכה לסקציה של הקומינטרן בפלשתינה. הקומינטרן דרש "ערביזציה", תהליך להגדלת הייצוג הערבי במפלגה. המפלגה, שהורכבה בעיקר מיהודים, התקשתה לגייס תומכים ערבים, ורק מעט ערבים הצטרפו.
בשנות ה־30 וה־40 התגלעו חילוקי דעות על יחס המפלגה לסכסוך היהודי-ערבי ולמאורעות. ב-1935 מונה רדואן אל-חילו, ערבי שלמד במוסקבה, למזכ"ל. בתקופת המרד הערבי (1936, 1939) תמכה פק"פ בעקרון המאבק הערבי, אך התנגדה לפגיעה באזרחים יהודים. היא הציעה פתרונות פוליטיים כמו ממשלה דמוקרטית ושמירה על זכויות האיכרים.
מחוץ להנהגה נוצרה סקציה יהודית בשם "קבוצת אמת" בראשות שמואל מיקוניס. חילוקי הדעות החריפו עד לפיצול ב-1940 בין הסקציה היהודית להנהגה הערבית. עם פריצת מלחמת העולם השנייה ובפרט לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות, תמכה פק"פ בברית המועצות וחזרה להשתתף בפעילות ציבורית.
בשנות ה־40 נוצרו שוב מתחים על גיוס לבריגדה היהודית ועל שיתוף פעולה בשביתות. ב-1943 חלק מהחברים היהודים המשיכו לפעול תחת השם פק"פ, והשתתפו בבחירות לאספת הנבחרים ב-1944 וזכו בכמה מנדטים. מאיר וילנר, ממנהיגי המפלגה, חתם על מגילת העצמאות.
בשנות ה־40 שתי הזרמים שינו עמדות בעקבות מדיניות ברית המועצות ותמכו בהצעה לשתי מדינות דמוקרטיות, יהודית וערבית, זו לצד זו.
בשנת 1948, אחרי הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות, התאחדו המנהיגים הקומוניסטים שנותרו בישראל והקימו את המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). המפלגה המשיכה לפעול ככוח פוליטי שכלל נציגים ערבים ויהודים.
המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה קמה ב-1919. היא קראה לעצמה פק"פ. הרעיון המרכזי שלה היה קומוניזם. קומוניזם הוא רעיון של שוויון בחברה.
בשנים הראשונות שינתה המפלגה את שמה. היא לא אהבה את הציונות. ב-1923 הצטרפה לקומינטרן. קומינטרן הוא ארגון של מפלגות קומוניסטיות בעולם. הקומינטרן דרש שיותר ערבים יצטרפו למפלגה. קרו לכך "ערביזציה", שינוי כדי לכלול יותר ערבים.
בשנות ה־30 המפלגה תמכה בחלק מהדרישות של הערבים, אבל התנגדה לפגיעה באזרחים יהודים. נוצרה קבוצה יהודית בתוך המפלגה בשם "קבוצת אמת". ב-1940 החלו שתי הקבוצות להתרחק זו מזו.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים תקפו את ברית המועצות, המפלגה תמכה בברית המועצות. אחרי מלחמות השנים האלה, ב-1948, חלק מהמנהיגים בארץ התאחדו והקימו את המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק"י.
תגובות גולשים