הסכם טרום-נישואים

הסכם טרום-נישואים (הסכם קדם-נישואין) הוא הסכם משפטי בין בני זוג לפני הנישואים. מטרתו להסדיר בהסכמה עניינים שעלולים להיות שנויים במחלוקת אם היחסים יתערערו.

הסכם טרום-נישואים עוסק בעיקר בהיבטים של סיום הנישואים, ובמיוחד במקרה של גירושים. חלק מהמתנגדים הציעו אלטרנטיבה בשם כתובה הדדית. כתובה הדדית היא הסכם דומה שנועד להתמודד עם סירוב לתת גט; גט הוא מסמך גירושין דתי. לפי המתנגדים, הקנס הכספי בכתובה הדדית מותנה בקבלת מרות בית הדין ובתנאים נוספים, כדי לנסות להבטיח את כשרותו של הגט.

כדי שלסכם ממון טרום-נישואים יהיה בעל תוקף משפטי, יש לאשר אותו באופן פורמלי. האישור ניתן אצל נוטריון, אצל רשם הנישואין במועצה הדתית, בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני. אפשר לאשר הסכם כזה גם אחרי הנישואים, אך אז נדרש אישור של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, מפני שלהסכם זה יש תוקף של הסכם גירושים. כאשר בני זוג מבקשים הכרה חוקית כידועים בציבור, עריכת הסכם כזה יכולה לסייע בקבלת ההכרה מצד המדינה.

הסכם טרום-נישואים הוא מסמך שבני זוג חותמים עליו לפני הנישואין. הוא מסביר מה קורה אם בני הזוג ייפרדו.

ההסכם עוסק בעיקר במה שקורה במקרה של גירושין. גירושין הם כשנישואין מסתיימים. חלק מהאנשים הציעו כתובה הדדית. כתובה היא כתב שבו בני הזוג מסכימים על כללים. הם רצו בכך לטפל בבעיה של סירוב לתת גט. גט הוא מסמך גירושין דתי.

כדי שההסכם יהיה חוקי צריך לאשר אותו. אפשר לאשר אצל נוטריון (עורך-דין שמאמת חתימות), אצל רשם הנישואין במועצה הדתית, בבית משפט לענייני משפחה, או בבית דין רבני (בית דין של רבנים). אפשר לאשר גם אחרי הנישואין, אבל אז צריך אישור מבית משפט או מבית דין. הסכם כזה יכול גם לעזור לזוגים לקבל הכרה כידועים בציבור.