הסניגוריה הציבורית היא יחידה במשרד המשפטים שמעניקה ייצוג משפטי חינם לנאשמים ולחשודים שאין להם אמצעים. שכר עורכי-הדין משולם מקופת המדינה לפי תעריף קבוע בחוק. סנגור, עורך-דין שמייצג חשודים ונאשמים.
הסניגוריה מייצגת בכל שלבי ההליך הפלילי: ייעוץ בחקירה, ייצוג בבקשות מעצר, בהליך משפטי, בטיעון לעונש ובערעורים. היא מייצגת גם אסירים בפני ועדות שחרור, מייצגת במקרים של אשפוז כפוי (אשפוז שנאמר שהוא הכרחי לטיפול), ובמקרים מיוחדים כמו הליכים נגד קטינים.
לפני ההקמה רבים מהנאשמים לא היו מיוצגים. ועדת בדיקה בשנות ה-80 קבעה שיש צורך בגוף מקצועי שייתן סיוע משפטי הולם. חוק הסניגוריה הציבורית נחקק ב-1996, והגוף הוקם כדי לשנות את המצב.
מובילי החוק היו פרופ' דוד ליבאי ופרופ' קנת מן, שהפך לסניגור הציבורי הראשון. אחרי כמה כהונות כיהנו בין היתר ענבל רובינשטיין ויואב ספיר. לאחריהם היה מינוי זמני ולבסוף מונתה ענת מיסד-כנען.
הסניגוריה היא ישות סטטוטורית עצמאית, ופעולתה מפוקחת על ידי ועדה עם שר המשפטים ושופט בדימוס. בראש עומד הסניגור הציבורי הארצי, שמונה לתקופה של חמש שנים.
קיימים סניגורים מחוזיים הפועלים במחוזות שונים. יש גם יחידה ארצית המטפלת בנושאים מיוחדים, כמו ערעורים ומשפטים חוזרים.
השיטה היא מעורבת: רוב הייצוג נעשה על ידי עורכי-דין פרטיים המושכרים כ"סניגורים חיצוניים". בנוסף מועסקים סניגורים "פנימיים" כשכירים של המדינה. כיום מועסקים כ-110 עורכי-דין בלשכות הסניגוריה וכ-860 סניגורים חיצוניים ברחבי הארץ.
חוק הסניגוריה מקנה לעובדיה מעמד המקביל למעמד עובדי הפרקליטות. זהו עיקרון השוואת המעמד, שנועד להבטיח שוויון מקצועי בין מערך ההגנה למערך ההגנה הציבורית מול התביעה.
חוק סדר הדין הפלילי קובע מתי מינוי סניגור נדרש. עילות נפוצות הן חומרת העבירה או התוצאה האפשרית, למשל מאסר בפועל או הסגרה. יש גם עילות הקשורות במאפייני הנאשם, כמו מצב כלכלי קשה, מוגבלות או קטינות.
בתי-המשפט רשאים למנות סניגור גם אם לא מתקיימת עילת מינוי רשמית, אם הם סבורים שהנאשם לא יכול לנהל את ההליך ללא סיוע.
נרשם גידול משמעותי בכמות התיקים מאז הקמתה. דוגמאות: כ-76,000 הליכים חדשים ב-2006, כ-87,000 ב-2010 וכ-115,000 ב-2014. לפי נתוני בתי-המשפט, הסניגוריה מייצגת כ-41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים, כ-57% בבתי משפט השלום וכ-76% מהקטינים בבתי משפט לנוער.
בשנת 2014 שולם לשני גופים אלה כ-180 מיליון ש"ח כשכר טרחה.
מעבר לייצוג, הסניגוריה מייצגת עמדות בחקיקה, משתתפת בוועדות מקצועיות, מבקרת תנאי כליאה, ומפרסמת דוחות. היא גם קיבלה מעמד "ידיד בית המשפט", פירוש המונח: גוף חיצוני שמגיש חוות-דעת בבתי המשפט בתיקים עקרוניים.
הסניגוריה מקיימת כנסים, הדרכות ומשתתפת בהנחיית קליניות משפטיות באוניברסיטאות.
היו תלונות מצד חלק מחוקרי המשטרה על מקצועיות אנשי הסניגוריה. שופטים בכירים הגנו על הסניגוריה וקבעו שאנשיה עושים את עבודתם נאמנה.
רשימת הסניגורים הארציים כוללת את מי שכיהנו בתפקיד מאז ההקמה. הרשימה הנוכחית בעדכון אחריה נמשכת על-פי מינויי השר והרשות.
הסניגוריה הציבורית עוזרת לאנשים שאין להם כסף לשלם לעורך-דין. עורך-דין הוא מי שמייצג אנשים בבית המשפט.
היא נותנת ייצוג חינם, והמדינה משלמת את שכר העורכים.
החוק הקים את הסניגוריה ב-1996. לפני כן לא תמיד היה מי שיעזור לאנשים שאין להם כסף.
יש סניגור ארצי שמוביל את העבודה. יש גם סניגורים במחוזות ברחבי הארץ.
רוב הייצוג נעשה על ידי עורכי-דין פרטיים שמושכרים כשצריך. המדינה גם מעסיקה חלק מהסניגורים.
ממנים סניגור כאשר המקרה קשה, או אם האדם עני, צעיר או בעל מוגבלות. גם השופט יכול להורות על מינוי סניגור.
הסניגוריה עובדת עם אלפי תיקים בשנה. היא מייצגת הרבה קטינים ונאשמים בבתי-משפט בארץ.
הסניגוריה גם בודקת בתי-מעצר ודואגת לזכויות אנשים. היא משתפת פעולה בחקיקה ומלמדת סטודנטים למשפטים.
יש מי שמפקפק בעבודת הסניגוריה, אך שופטים הגדירו שהסניגורים עושים עבודה טובה.
תגובות גולשים