משפט חוזר

במדינת ישראל "משפט חוזר" הוא הליך שבאמצעותו בית המשפט העליון יכול להורות על קיום משפט חדש בעניין פלילי שכבר הוכרעה בו הכרעה סופית. מקום המדינה ועד 2025 בית המשפט העליון ביטל הרשעות והורה על משפט חוזר בכ־35 מקרים.

החוק מונה מספר עילות עיקריות לשקול משפט חוזר: ראיה שהתבררה כשקרית או מזויפת, הצגת ראיות או עובדות חדשות שיכולות לשנות את התוצאה, הרשעה של אדם אחר במעשה שמראה שהנאשם המקורי לא ביצע אותו, או חשש לעיוות דין (כלומר טעות חמורה בהרשעה). תיקון החוק ב־1996 הרחיב את העילות; בוטלה הדרישה שהראיות יהיו בלתי נגישות בזמן המשפט, והתווספה העילה של עיוות דין. לפני תיקון זה ניתנו רק שלוש הוראות למשפט חוזר; לאחריו הוגשו עוד בקשות.

עד 2004 בקשות הוגשו דרך היועץ המשפטי לממשלה (הגוף שהשיב לבקשות). מאז 2004 אפשר להגיש בקשה ישירות לבית המשפט העליון. המשיב בבקשה יכול להיות היועץ המשפטי לממשלה או נציג פרקליטות בדרגת מנהל לפחות. כיום מנהלת מחלקת המשפטים החוזרים בסניגוריה הציבורית בדיקה של פניות ועוזרת בהחלטה אם לייצג נאשם.

דיון בבקשת משפט חוזר נעשה בפני שופט יחיד בבית המשפט העליון. השופט רשאי לדחות את הבקשה או לקבלה ולהורות על עריכת משפט חוזר, שיש להתנהל בבית המשפט העליון או בבית המשפט המחוזי לפי ההחלטה.

ההליך שואף לאזן בין שתי מטרות: גילוי האמת ותיקון טעויות, מול עקרון הסופיות של פסק הדין. למרות הכוונה לתקן טעויות, בית המשפט העליון אישר משפט חוזר וביטל הרשעות במספר קטן מאוד של מקרים, למשל 26 ביטולים מאז קום המדינה (ואילו נתון כולל כללי יותר מציין כ־35 מקרים עד 2025). לחסמים להגשת בקשות שתרמו למיעוט ההצלחות נמנים: חוסר גוף מרכזי חזק לבדיקת טענות על הרשעות שווא, שמירה והרס בלתי מספקים של חומרי חקירה, והגבלות בעיון בחומר לאחר המשפט.

השוואה למדינות אחרות: בארצות הברית בוטלו כמעט 900 הרשעות מאז 1989, וכ־300 מהן בוטלו בעקבות בדיקות דנ"א. באנגליה בוטלו יותר מ־320 הרשעות מאז 1997.

אדם שהורשע ואז זוכה במשפט חוזר זכאי לפיצוי על כליאת שווא לפי האמנה הבינלאומית. מי שהורשע אך לא ריצה את עונשו עדיין, לא יוכל לקבל פיצוי מהבית המשפט. שופטת ענת ברון ציינה כי הפיצוי יכול לכלול נזקים ממוניים (כמו אובדן השתכרות והוצאות) ונזקים לא ממוניים (פגיעה בחירות ובשם הטוב). רשימת סוגי הנזק אינה סגורה, והחלטת הפיצוי נתונה לשיקול בית המשפט. אין להחיל על פיצוי זה תקרות שנקבעו בתקנות הפיצויים.

משפט חוזר הוא לשפוט שוב מקרה פלילי שכבר נגמר. זה נעשה על ידי בית המשפט העליון.

אפשר לבקש משפט חוזר אם נמצאה ראיה מזויפת. ראיה היא מידע או פריט שהוצג בבית המשפט. אפשר גם לבקש אם יש ראיות חדשות. ראיה חדשה היא מידע שלא היה ידוע קודם. עוד עילה היא אם אדם אחר הורשע במעשה. יש גם עילה שנקראת "עיוות דין". תיקנו את החוק ב־1996 והוסיפו את העילה הזאת.

לפני 2004 היה צריך להגיש בקשה דרך היועץ המשפטי לממשלה. מאז 2004 אפשר להגיש ישירות לבית המשפט העליון. את הבקשה בוחן שופט יחיד. השופט יכול לדחות או לקבל ולהורות על משפט חדש.

המטרה היא למצוא את האמת ולתקן טעויות. גם רוצים להגן על הסופיות של פסקי הדין. רק מעט בקשות מתקבלות בפועל. בעולם ביטלו הרבה הרשעות בעזרת בדיקות דנ"א.

מי שהיה כלוא בגלל הרשעה ועכשיו זוכה יכול לקבל פיצוי. פיצוי הוא כסף על הנזק שנגרם לו. הפיצוי יכול לכסות אובדן משכורת והוצאות, וגם את הפגיעה בשם הטוב. ההחלטה על סכום הפיצוי נתונה לבית המשפט.