"העולם הוא שטוח" (2005) הוא ספר על גלובליזציה. גלובליזציה היא התהליך שבו העולם מקושר יותר, בכלכלה, בתרבות ובטכנולוגיה.
פרידמן מסביר כיצד שינויים פוליטיים וטכנולוגיים "השיטחו" את העולם. הוא מדגיש פתיחת שווקים בסין ובהודו, הסכמי סחר, שימוש באינטרנט, קוד פתוח (תוכנה שכולנו יכולים לשנות ולשתף), ומיקור חוץ (outsourcing), כלומר שליחת עבודות למדינות אחרות.
הספר מחולק לחמישה חלקים. בפרק הראשון פרידמן מתאר שלושה עידנים של גלובליזציה: 1492, 1800 כשהכוח והאימפריות הובילו, 1800, 2000 כשהחברות הבינלאומיות והחומרה קידמו שוק גלובלי, ומ-2000 והלאה, עידן שבו התוכנה ואנשים פרטיים מחברים בין כולם.
פרידמן מפרט עשרה "גורמים לשיטוח". העיקריים: נפילת חומת ברלין (1989), הוצאת דפדפן נטסקייפ (1995) שהפכה את האינטרנט לידידותי, תוכנות זרימת עבודה שמקשרות מערכות שונות, קהילות קוד פתוח שנותנות כלים בחינם, ומיקור חוץ שמאפשר להעביר משימות למדינות עם כוח עבודה זול ומיומן. נוספים: העברת משרות לתעשיות בסין, שרשרות אספקה גלובליות, מיקור פנים שבו חברות מספקות שירותים נוספים, מנועי חיפוש שנותנים גישה לידע, וטכנולוגיות דיגיטליות וסלולריות שמקשרות אותנו בכל מקום.
בהמשך פרידמן טוען שהשתלבות בעולם השטוח יוצרת הזדמנויות למי שמבין את הכללים. מי שמסתגל יכול להרוויח; מי שלא, עלול להישאר מאחור. הוא מדגיש בעיות אמריקה: פחות תלמידים בהנדסה ומדע, העברת מרכזי פיתוח למדינות אחרות, ופגיעה בתשתיות החדשנות.
הפתרון עבור מדינות ועבור אנשים הוא השקעה בחינוך, לימוד מיומנויות חדשות והתאמה לשוק הגלובלי. פרידמן קורא לארה"ב לפרויקט טכנולוגי לאומי גדול, בדומה לתוכנית הנחתת האדם על הירח, כדי לשמור על קידמה טכנולוגית.
- העולם השטוח מאפשר שיתוף פעולה ותחרות בלי תלות במרחק.
- השילוב של שוק גלובלי, טכנולוגיה ומיליוני משתתפים יוצר "התלכדות משולשת".
- יש גם סיכונים: דוגמה היא שהגלובליזציה יכולה להקל על קבוצות קיצוניות לתקשר ולתכנן פעולות מזיקות.
פרידמן מביא דוגמאות רבות: רופאים שמייעצים מרחוק, חשבי שכר העובדים ממדינות אחרות, וחברות שמחלקות עבודה ברחבי העולם. הספר מציג תמונה מורכבת: הרבה הזדמנויות, אך גם אתגרים חינוכיים, פוליטיים וכלכליים.
ספר זה מסביר שהעולם נהיה מחובר יותר. מחובר זה אומר שאנשים ועסקים יכולים לעבוד ביחד מרחוק.
פרידמן מסביר שלושה שלבים בהיסטוריה. בשלב הראשון שלטו אימפריות. בשלב השני חברות וטכנולוגיה חיברו מדינות. בשלב השלישי, מאז 2000, תוכנה ואינטרנט גרמו לאנשים להיות קרובים.
יש עשרה דברים חשובים שעזרו לכך. כמה מהם:
- נפילת חומת ברלין (1989) פתחה מדינות לעולם.
- הוצאת דפדפן נטסקייפ (1995) עשתה את האינטרנט קל לשימוש.
- תוכנות שעוזרות לחברות לעבוד יחד.
- קוד פתוח, תוכנה חופשית שאנשים משתפים.
- מיקור חוץ, עבודות שנעשות במדינות אחרות כדי לחסוך כסף.
- מנועי חיפוש שמשלפים מידע לכל אחד.
- טלפונים ניידים ומחשבים ניידים שמאפשרים לתקשר מכל מקום.
היום אנשים יכולים ללמוד, לעבוד ולעזור זה לזה מרחוק. זה טוב כי יש רעיונות חדשים ויותר הזדמנויות. אבל גם צריך ללמוד ולהתאמץ בבית הספר כדי להצליח.
פרידמן אומר שאם מדינה רוצה להישאר חזקה, היא צריכה להשקיע בחינוך ובמדע. הוא גם מזהיר שהשינויים יוצרים גם בעיות, ולכן חשוב להיות מוכנים וללמוד כל החיים.
תגובות גולשים