הספרייה הלאומית של ישראל היא הגוף הלאומי האחראי על שמירת האוצרות המודפסים והארכיוניים של המדינה ושל תרבות העם היהודי. היא שוכנת כיום בקריית המוזיאונים בירושלים. בספרייה רשומים מיליוני פריטי דפוס, כתבי יד, מפות, הקלטות ותיעודים אחרים. הספרייה אוספת באופן שוטף עותקים מכל פרסום שנדפס בישראל, וכן אוספים הקשורים ליהדות ולארץ ישראל.
הרעיון לספרייה לאומית בירושלים נוסה כבר במאה ה-19. במהלך השנים נפתחו מספר ספריות מקומיות ולביתן אוחדו אוספים. נקודת מפנה הייתה תרומות גדולות של ספרים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שאפשרו להתרחב ולהתבסס. לאורך המאה ה-20 נמסרו ניהול ואוספים לאוניברסיטה העברית, והספרייה נקראה "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי".
בין המלחמות התגברה המהות המקצועית: קוטלגו ספרים, הוקמו קשרים עם ספריות זרות ונפתחו מחלקות מקצועיות. בשנות ה-20 נבנה בניין להר הצופים כדי לשרת סטודנטים וחוקרים. האוסף גדל מאוד, בעיקר בזכות תרומות של ספרים יהודים מגרמניה ומקורות אחרים.
בתקופת מלחמת העצמאות וניסיון להגן על האוספים נגרמו פגיעות וחלק מהספרים הועברו ונשמרו במקומות שונים. בשנים שלאחריה החלה אסיפה רחבה של ספרים מאירופה שניצלו מהשואה, ומאות אלפי פריטים הגיעו לישראל. החוק המחייב העברת שני עותקים מכל ספר לפריטים מסוימים הופעל והוסיף לחיזוק האוסף.
ב-1960 עברה הספרייה לבניין בגבעת רם, ובשנות ה-2000 עלו בעיות של אחסון ושימור. לקראת סוף העשור הוחלט על תוכנית התחדשות ושינוי מעמד. ב-2016 הונחה אבן פינה למבנה החדש שנבנה בקריית הלאום. המבנה החדש נפתח לציבור ב-29 באוקטובר 2023, והוא כולל מחסן רובוטי, תנאי אחסון מיוחדים לאוספים נדירים ואולמות קריאה מודרניים.
בשנים האחרונות קיבל מוסד זה מעמד משפטי חדש. חוק הספרייה הלאומית קבע שהיא חברה לתועלת הציבור בבעלות המדינה והאוניברסיטה. החוק גם העניק לה זכויות שימור דוגמת עותקים חלופיים לצורכי שימור והעתקות לשימור דיגיטלי.
הספרייה מחולקת לאוספים מרכזיים: אוסף יהדות, אוסף ישראל, אוסף אסלאם והמזרח התיכון, אוסף מדעי הרוח, ואוסף המוזיקה. כל אוסף מכיל חומר מודפס, כתבי יד, מפות, תצלומים והקלטות.
אוסף יהדות כולל כתבי יד נדירים, דפוסי ערש (הדפסים ראשונים) וחומרים בשפות יהודיות שונות. אוסף ישראל מתעד את החיים בישראל, את ההיסטוריה והתרבות שלה במפות, עיתונים, תמונות וסרטים. אוסף האסלאם והמזרח התיכון מרכז חומרים בערבית, פרסית וטורקית.
אוסף מדעי הרוח מכיל מקורות ראשוניים וסקירות בתחומי ההיסטוריה, פילוסופיה ותולדות הספר. במחלקת המוזיקה שמורים ארכיונים של מלחינים הקשורים למוזיקה הישראלית והקלטות היסטוריות.
בספרייה יש מחלקה לכתבי יד וארכיונים ולמכון צילומי כתבי יד עבריים. בין הארכיונים האישיים נמצאים של סופרים ואנשי רוח בולטים. קיימים גם אוספי מפות וצילומים היסטוריים.
הספרייה מנהלת פרויקטים דיגיטליים (דיגיטציה, כלומר סריקה ושימור קבצים דיגיטליים) כדי להפוך פריטים לזמינים באינטרנט. תוכניות אלו כוללות מפעלים של עיתונות היסטורית, פרויקטים של כתבי יד עבריים ומיזמים לשימור עיתונות בערבית. בשיתוף גוגל נסרקו אלפי כותרים שהזכויות עליהם פגו. כמו כן ניתנת גישה מקוונת למשאבים אקדמיים.
הספרייה מקיימת תוכניות חינוך, מלגות, סדנאות ותערוכות. יש מרכז מבקרים, סיורים, הרצאות ופסטיבלים. מחלקת החינוך מפתחת מערכי שיעור המבוססים על פריטי מקור, כדי לחבר תלמידים למורשת ולהקנות מיומנויות מחקר.
מולגשות בעבר קשיים תקציביים ושאלות ארגוניות. הוחל שיקום ותהליכים לשיפור השימור, הקיטלוג והנגשת האוספים. בשנים האחרונות נעשו שינויים בניהול ובמבנה המשפטי של הספרייה כדי לחזק את תפקידה הלאומי.
הספרייה הלאומית היא גם מקום שמאגד זיכרון תרבותי, אוספים נדירים ושירותים חינוכיים. היא פועלת לשימור העבר ולהנגשתו בדיגיטל לעתיד.
הספרייה הלאומית שומרת ספרים וחומר חשוב על ישראל והעם היהודי. היא נמצאת בירושלים. שם שמורים ספרים, מפות, תמונות והקלטות.
הרעיון לספרייה התחיל לפני יותר ממאה שנים. במשך השנים נאספו ספרים רבים מתרומות ומקניות. אחרי מלחמות רבות חלק מהספרים נשמרו והוחזרו בהדרגה.
הספרייה עברה לבניין חדש גדול שנחנך ב-2023. במבנה יש מחסן רובוטי שמוציא ספרים אוטומטית. יש גם חדרים לקריאה, תצוגות ותערוכות.
יש בה אוספים גדולים: אוסף יהדות (ספרים וכתבי יד), אוסף ישראל (תמונות, עיתונים, מפות), אוסף אסלאם והמזרח התיכון (ספרים בערבית ובשפות נוספות), אוסף מדעי הרוח ואוסף מוזיקה.
כתוביות מסוימות: "כתבי יד" הם דפים כתובים ביד. "דפוסי ערש" הם ספרים מודפסים מראשית הדפוס.
הספרייה סורקת ספרים (דיגיטציה), שומרת אותם כקבצים ומעלה אותם לאינטרנט. כך ילדים וחוקרים יכולים לראות פריטים מרחוק.
הספרייה עושה סיורים, תערוכות ושיעורים לתלמידים. יש פרויקטים שמלמדים על היסטוריה, מוזיקה ושירה.
הספרייה הלאומית היא מקום ששומר את הזיכרון של העם ומאפשר לכל אחד ללמוד ממנו.
תגובות גולשים