העשירון העליון

העשׂירון העליון או העשירון העשירי הוא מונח במדעי החברה. הוא מתייחס לעשרת האחוזים של משקי הבית עם ההכנסה השוטפת הגבוהה ביותר. הכנסה שוטפת = כסף שמתקבל באופן קבוע, כמו משכורת.

הגדרה חלופית מחלקת את האוכלוסייה לפי שווי הנכסים נטו. שווי נכסים נטו = ערך כל הנכסים אחרי שמחסרים חובות.

על פי הלמ"ס בשנת 2014, משק בית שנכלל בעשירון העליון קיבל בממוצע מעל 36,093 ש"ח בחודש. המספר הזה מתייחס להכנסה ברוטו, כלומר לפני מסים וניכויים.

המונח "המאיון העליון" מתאר את האחוז הבודד העשיר ביותר (1%). נכון לשנת 2011, ממוצע ההכנסה החודשית של המאיון העליון בישראל היה כ-134,824 ש"ח ברוטו.

פערים חברתיים באים לידי ביטוי בחלוקת ההכנסות. ב-2013 העשירון העליון היה אחראי על כ-40% מעוגת ההכנסה הלאומית. עיקר הסיכוי להשתייך לעשירון העליון קשור להשכלה, שהיא המנבא החזק ביותר. אחרי ההשכלה, חשובה הוותק בעבודה (שנות ניסיון), ולכן רוב העשירון העליון הם בני 40, 60. אין הבדל מובהק לפי מוצא מזרחי או אשכנזי, אך יש יתרון לבני הארץ (ילידי הארץ).

העשירון העליון הוא הקבוצה של 10% הכי עשירים במשק הבית. הכנסה שוטפת = כסף שמקבלים בדרך קבע.

עוד אפשר למדוד לפי שווי נכסים נטו. שווי נכסים נטו = כמה שווה כל מה שיש להם אחרי חובות.

ב-2014 משק בית בעשירון העליון קיבל מעל 36,093 ש"ח בחודש. הכנסה זו היא ברוטו, כלומר לפני מסים.

ב-2013 העשירון העליון קיבל בערך 40% מכל הכסף שמרוויחה המדינה. ככל שיש יותר השכלה, סיכוי גבוה יותר להיכנס לעשירון העליון. רובם בני 40, 60. לא נמצא הבדל גדול בין קבוצות מוצא שונות, אבל יש יתרון קל לילידי הארץ (נולדו כאן).