הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול

הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול (ביוונית: Οικουμενικός Πατριάρχης Κωνσταντινουπόλεω) הוא הפטריארך הכללי - "ראשון בין שווים" - של הנצרות האורתודוקסית. "אקומני" כאן פירושו מעמד כלל-כנסייתי מובחן, ו"אוטוקפליות" (כנסיות עצמאיות מנהלית) הן מעמדי כנסיות שונות שבהן אין לפטריארך שליטה ישירה. בתפקידו הוא ראש וכבוד לכל הבישופים האורתודוקסים, יושב בראש קונצילים (וועידות של בישופים) ומשמש כדובר רשמי של הכנסייה.

בניגוד לאפיפיור בכנסייה הקתולית, לפטריארך האקומני אין סמכות מעשית כלל-עולמית על הפטריארכים האחרים או על הכנסיות האוטוכפליות. המכהן כיום הוא ברתולומאיוס מקונסטנטינופול. בחוקי הרפובליקה הטורקית המעמד שלו שנוי במחלוקת, ורשמית הוא מזוהה לעיתים כ"פטריארך פנר", לפי רובע פנר באיסטנבול שבו נמצא מטהו.

תאריו כוללים את הפטריארך של כנסיית קונסטנטינופול, אחת מהשש-עשרה כנסיות אוטוכפליות, ואחד מחמשת המרכזים העתיקים של הנצרות שנקראו פנטארכיה (חמשת המרכזים). הוא גם נושא את התואר "ארכיבישוף קונסטנטינופול, רומא החדשה", תואר שיש לו כיום משמעות סמלית יותר מאשר מעשית.

על פי המסורת, אנדראס הקדוש מינה בשנת 38 את איסטכיס לבישוף הראשון של ביזנטיון, וזה הבסיס להיווצרות הפטריארכיה. כאשר קונסטנטינוס הכריז על ביזנטיון כרומא החדשה בשנת 330, מעמד בישוף העיר עלה ונקבע במידה רבה בתורת הכנסייה. ועידת קונסטנטינופול ב-381 קבעה כי בישוף קונסטנטינופול יופיע במקום השני בכבוד אחרי בישוף רומא. הוויכוח על המעמד נמשך עם התנגדות פופית מרומא, אך היוקרה המשיכה לגדול תחת חסות הקיסריות.

ועידתכלקדון (451) הרחיבה סמכויות והוכיחה את מעמד קונסטנטינופול כאוטוריטה על אזורים כמו אסיה הקטנה ותרקיה בתחומים של חוק קנוני. בפועל, השילטון הקיסרי חיזק את מעמד הפטריארכיה. אחרי נפילת קונסטנטינופול הסולטאן העות'מאני דרש זכות למינוי הפטריארך. היום בטורקיה נדרש הפטריארך להיות אזרח טורקי, אך הסינוד של קונסטנטינופול רשאי לבחור אותו.

הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול הוא מנהיג חשוב בכנסייה האורתודוקסית. "אקומני" אומר "ראשון בין שווים". הוא מכבד ונותן כבוד לכל הבישופים, אבל לא שולט בהם כמו מלך.

המכהן היום הוא ברתולומאיוס. בטורקיה קוראים לו לפעמים "פטריארך פנר" כי מטהו נמצא ברובע פנר באיסטנבול.

לפי מסורת נוצרית, אנדראס הקדוש מינה בשנת 38 את איסטכיס לבישוף הראשון של ביזנטיון. כשהקיסר קונסטנטינוס הפך את העיר לרומא החדשה ב-330, מעמד הבישוף עלה והפך לשני בחשיבותו אחרי בישוף רומא.

מאוחר יותר ועידות כנסייתיות חיזקו את מעמד קונסטנטינופול. אחרי נפילת העיר סולטאנים טורקיים קבעו מי יהיה הפטריארך. היום חייבים להיות אזרחי טורקיה, אך קבוצת בישופים בשם סינוד בוחרת את מי שממלא את המשרה.