ה"הצהרת בלפור" היא החלטת ממשלת בריטניה מ-2 בנובמבר 1917. היא נמסרה בידי שר החוץ ארתור ג'יימס בלפור והביעה תמיכה בהקמת "בית לאומי" (מקום שבו יוכל עם להתארגן באופן לאומי) לעם היהודי בארץ ישראל.
לפני ההצהרה פעלו דמויות שונות להשגת הכרה בציונות, ביניהן נחום סוקולוב וחיים ויצמן. חלק מהפעילות נעשתה גם כדי להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית ובמדינות אירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
חיים ויצמן וההנהגה הציונית הגישו לבריטים נוסח שהתאים לזכויות היהודים לעלייה ולמוסדות ציוניים. בתוך הממשלה הבריטית התקיימה מחלוקת: חלק ראו בהצהרה כלי אסטרטגי לפירוק האימפריה העות'מאנית, אחרים חששו לפגוע ביחסים עם הערבים.
ההצהרה ניתנה כמכתב חתום ללורד רוטשילד למורתה להסתדרות הציונית. הנוסח הכיר ב"בית לאומי" ליהודים, אך שמר ניסוח משתמע ולא השתמש במילה "מדינה" במפורש.
נוסח ההצהרה היה מקוטלג כמעורפל בכוונה. למשל, המושג "בית לאומי" אינו מגדיר האם הכוונה למדינה ריבונית. כך נוצרו ויכוחים על מה בדיוק הבטיחה בריטניה.
המונח רומז למסגרת מדינית מסוימת, אך אינו מדייק. חוקרים סבורים שהכוונה הייתה לאפשר התפתחות למדינה ריבונית בעתיד, אך הניסוח לא קבע זאת בפירוש.
בעת ההצהרה המונח "Palestine" (פלסטין) היה בשימוש, אבל לא היו לו גבולות מדויקים תחת האימפריה העות'מאנית. לכן לא הוגדר שטח ברור במועד ההצהרה.
החלטת בריטניה נבעה משילוב שיקולים: לחץ מדיני של נציגים ציונים כמו ויצמן, שיקולים אסטרטגיים במלחמה, ותמיכה בין־לאומית חלקית. ארצות הברית וצרפת גיבו ברבות מהשנים לאחר מכן.
חוקרים מציינים שההצהרה היתה גם צעד במאבק בתוך הממשלה הבריטית בין אלה שרצו לשמור על האימפריה העות'מאנית בעורף מודרניזציה, לבין אלה ששאפו לפרק אותה וליצור סדר חדש באזור.
זוהי ההישג המדיני הראשון המשמעותי של התנועה הציונית. מעצמה עולמית הכירה בזכויותיהם של יהודים לבית לאומי בארץ. ההצהרה חיזקה את המורל ואת העלייה לארץ והופיעה ביסוד כתב המנדט שהוענק לבריטניה אחרי המלחמה.
ההצהרה התקבלה בהתנגדות רחבה בקרב ערביי הארץ. רבים ראו בה פגיעה בזכויותיהם ובטענותיהם על הארץ. ההגירה היהודית והתמיכה הבריטית גרמו למתחים ולמספר פרעות בשנים שלאחר מכן.
בחלק מהמקומות בישראל נקראו רחובות וכיכרות על שם יום ההצהרה. ברבות השנים נערכו טקסים להנצחת מאה השנים להצהרה בשנים מסוימות.
ה"הצהרת בלפור" ניתנה ב-2 בנובמבר 1917. זהו מסמך בו בריטניה הביעה רצון שתהיה יהודים בארץ ישראל "בית לאומי". "בית לאומי" אומר מקום שבו קבוצה יכולה לבנות חיים לאומיים.
לפני ההצהרה עבדו מנהיגים יהודיים כמו חיים ויצמן כדי לשכנע את בריטניה לתמוך ברעיון.
בממשלה הבריטית חלק מהאנשים היו בעד הרעיון. אחרים חששו לפגוע ביחסים עם התושבים הערבים.
המכתב נחתם על ידי לורד בלפור ונמסר ללורד רוטשילד. הניסוח אמר "בית לאומי" ולא אמר במפורש "מדינה".
הצהרת בלפור נחשבת להישג גדול של התנועה הציונית. היא נתנה תקווה ליהודים שרצו לחיות בארץ.
הרבה ערביי הארץ לא הסכימו עם ההצהרה. הם הגנו על זכויותיהם והיו הפגנות ומחאות.
לאחר המלחמה קיבלה חבר הלאומים את כתב המנדט לבריטניה. המשמעות הייתה שבריטניה קיבלה מנדט (אחריות זמנית) לנהל את הארץ.
תגובות גולשים