הצהרת זכויות האדם והאזרח

״הצהרת זכויות האדם והאזרח״ (La Déclaration des droits de l'homme et du citoyen) היא מסמך מרכזי של המהפכה הצרפתית. הוא הוגדר ב-26 באוגוסט 1789 על ידי האספה המכוננת הלאומית, הגוף שאימץ עקרונות ראשוניים לקראת חוקה. ההצהרה הציבה רעיון אוניברסלי: זכויות אלה חלות על "כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל".

בניסוחה והאימוץ שלה לקחו חלק דמויות כמו מרקיז דה לה פאייט. המטרה הראשונית הייתה לעבור ממלוכה אבסולוטית למלוכה חוקתית, אך בתוך זמן קצר צרפת הפכה לרפובליקה. עם זאת, המסמך נותר כאבן יסוד לעקרונות המדינה.

ההצהרה קיבלה עקרונות מהעידן הנאורות, כמו רעיונות של רוסו על האמנה החברתית ומהרעיונות של מונטסקייה על הפרדת הרשויות. היא הכריזה על שלטון עממי והזדמנויות שוות: למשל סעיף 1 אומר ש"בני אדם נולדים חופשיים ושווים בזכויותיהם"; סעיף 3 קובע שהשלטון מקורו באומה; וסעיף 6 מדבר על שוויון בגישה לתפקידים ציבוריים לפי כישורים בלבד.

ההצהרה ביטאה זכות לחירות, לקניין, לביטחון ולהתנגדות לדיכוי. היא ראתה בחוק ביטוי של "הרצון הכללי" ומטרתו לשמור על הזכויות הטבעיות מבלי לפגוע בזכויות אחרים. בין היתר היא דוגלת בשוויון במיסוי ובשקיפות בשימוש בכספי הציבור, ומכוננת עקרונות כמו חפות עד שלא הוכחה אשמה, חופש דיבור וחופש דת, אם כי החופש הדתי מוצמד למניעת פגיעה בסדר הציבורי. היא גם קיבלה עקרונות דומים לאלה שבמגילת הזכויות האמריקאית, והדגישה פיצוי על רכוש שנלקח לטובת הציבור.

העקרונות שבין היתר הופיעו בהצהרה מוזכרים בהקדמה של החוקה הצרפתית הנוכחית משנת 1958. במקרים רבים חוקים ומנהגים בוטלו אם הם נחשבו מנוגדים לעקרונות אלה, כפי שפירשה מועצת המדינה הצרפתית. לעקרונות ההצהרה יש השפעות רחבות גם מחוץ לצרפת, והשפיעו על רעיונות של זכויות אישיות ושלטון חוק.

״הצהרת זכויות האדם והאזרח״ היא מסמך חשוב מצרפת. מסמך = מסמך כתוב שמסביר כללים וזכויות. הוא נכתב ב-26 באוגוסט 1789.

המסמך אומר שכל בני האדם חופשיים ושווים. זה אומר שאף אחד לא נולד עם זכויות מיוחדות. החוק צריך לעזור לשמור על הזכויות של כולם.

המסמך אומץ על ידי האספה המכוננת. האספה היא קבוצה שבנתה חוקים חדשים לצרפת אחרי המהפכה.

ההצהרה דיברה על שלטון של העם. היא אמרה שכל תפקיד ציבורי צריך ללכת לפי כישורים ולא לפי מוצא. היא גם שרתה על חופש דיבור, חופש דת (כלומר לבחור אמונה), וזכות לקניין, להיות בעל נכסים.

העקרונות האלה מופיעים גם בחוקה של צרפת משנת 1958. חלק מהחוקים בוטלו כי הם לא התאימו לעקרונות ההצהרה. רבים רואים בהצהרה כמקור לרעיונות על זכויות וחוקים עד היום.