הקיסרות הראשונה

הקיסרות הראשונה, שנקראה גם האימפריה הצרפתית הראשונה, התחילה בהכתרת נפוליאון בונפרטה לקיסר ב-1804. היא הסתיימה בהדחתו ובגירושו ב-1814. בשנת 1815 חזר נפוליאון לשלטון לתקופה קצרה שנקראה "מאה הימים" ואז הודח והוגלה שוב.

נפוליאון, חייל קורסיקני, עלה לשלטון אחרי המהפכה הצרפתית והכריז על עצמו כקונסול ראשון ב-1799. קונסול ראשון הוא תפקיד מנהיג חזק שקיבע את הסמכות אחרי המהפכה. בין 1800 ל-1803 הוא ארגן מחדש את המערכת הממשלתית ויצר את "קוד נפוליאון", מערכת חוקים מאוחדת שהשפיעה על חוקות רבות בעולם. נפוליאון גם הכיר מחדש בכנסייה הקתולית בהסכם עם האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית, אך שמר לעצמו שליטה על מינויים בכמורה.

ב-6 בנובמבר 1804 אישר משאל עם את הכרזתו לקיסר. ב-2 בדצמבר 1804 הוכתר בקתדרלת נוטרדאם, והוא הניח את הכתר על ראשו בעצמו כדי להראות שאינו כפוף לאפיפיור. תקופת הקיסרות כללה חצר מלכותית ותארי אצולה, אך נפוליאון טען כי מקבל את הלגיטימציה מרצון העם.

ב-1805 החלה מלחמה מחודשת עם בריטניה. בקרב הימי של טרפלגר ניצחו הבריטים, וכך הם שמרו על שליטה ימיית. על היבשה ניצח נפוליאון בקרב אוסטרליץ ב-1805 ובקרבות אחרים ב-1806. הוא כבש שטחים רבים, הקים מדינות חסות וכרת בריתות כמו הסכם טילזיט עם רוסיה. ב-1808 פלש לספרד ומינה את אחיו למלך, אך ההתנגדות הספרדית והמעורבות הבריטית החלישו את שליטתו.

כניסותו לקיסרות לא עצרה את הרפורמות: נפוליאון שיפר את החינוך והקים את "האוניברסיטה של צרפת", גוף מרכזי לניהול החינוך. הוא קידם עבודות ציבוריות וצמיחה תעשייתית. עם זאת, הוא הנהיג משטר צבאי ודיכוי פוליטי. ז'וזף פושה מונה לשר המשטרה והקים משטרה חשאית. העיתונות ודרכי ביטוי אחרות הוגבלו בצנזורה.

הברית עם רוסיה התפוררה, וב-1812 פלש נפוליאון לרוסיה. הצבא הרוסי נסוג ושימש בטקטיקה של השמדת שטחים כדי להתיש את הצבא הצרפתי. קרב בורודינו ב-12 בספטמבר 1812 היה יקר בשני הצדדים, ונפוליאון כבש את מוסקבה. העיר נשרפה זמן קצר לאחר מכן, והנסיגה הצרפתית באה עם אבדות כבדות מאוד. מתוך חצי מיליון חיילים שנכנסו לרוסיה נותרו פחות מ-100,000 בסיום.

הכישלון ברוסיה הטיל פתח למתנגדים באירופה. ב-1813 הובס נפוליאון בקרב לייפציג. ב-1814 פלשו בעלות הברית לצרפת וכבשו את פריז. נפוליאון התפטר ב-6 באפריל 1814, וגלה לאי אלבה מול חופי איטליה. הוא הותר לשאת את התואר קיסר, אך השטח שלו הוגבל לאי הקטן.

בפברואר 1815 נמלט מהגולה וחזר לצרפת. ב-20 במרץ הגיע לפריז לאחר שצבא ותומכים הצטרפו אליו. המעצמות האירופיות התנגדה לחזרתו. הקרב הסופי התקיים ב-18 ביוני 1815 בווטרלו, ושם הובסו הצבא הצרפתי. נפוליאון חזר לפריז והתפטר ב-22 ביוני. המלוכה הושבה בלואי ה-18.

הקיסרות הראשונה התחילה כשנפוליאון הפך לקיסר ב-1804. קיסרות = שלטון של קיסר. היא נפסקה ב-1814. ב-1815 הוא חזר לשלטון לתקופה קצרה.

נפוליאון היה חייל קורסיקני. ב-1799 הוא קיבל את התפקיד "קונסול ראשון". קונסול = מנהיג חזק אחרי המהפכה. הוא איחד חוקים למערכת בשם "קוד נפוליאון". קוד = חוקים כתובים ששומרים על סדר.

ב-2 בדצמבר 1804 הכתיר את עצמו בקתדרלת נוטרדאם. האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית, היה נוכח בטקס.

הוא נלחם הרבה ברחבי אירופה. ב-1805 הבריטים ניצחו בקרב הימי של טרפלגר. נפוליאון ניצח בקרבות יבשתיים והקים מדינות בשליטתו. בספרד פרצה התנגדות שהחלישה אותו.

נפוליאון שיפר את החינוך והקים גוף חינוך מרכזי. הוא עזר לכלכלה בידי עבודות ותמיכה בתעשייה. מצד שני היו פחות חירויות אישיות. ז'וזף פושה הנהיג משטרה חשאית. העיתונות הוגבלה בצנזורה.

ב-1812 נכנס לרוסיה. הצבא הרוסי נסוג ושם מכשולים. אחרי קרב קשה הגיע נפוליאון למוסקבה. העיר נשרפה, והנסיגה חזרה לצרפת הייתה קשה מאוד. הרבה חיילים איבדו את חייהם.

ב-1813 נכנע מול כוחות אירופה. ב-1814 פלשו לצרפת וכבשו את פריז. נפוליאון התפטר והוגלה לאי אלבה.

ב-1815 חזר מהגולה וזכה לתומכים רבים. ב-18 ביוני 1815 הובס בווטרלו. לאחר מכן התפטר ונכנסה שוב השלטון של לואי ה-18.