='הקרב על ג'נין' (מבצע יצחק) נערך בחזית הצפון במלחמת העצמאות בלילה של 1, 4 ביוני 1948. כוחות צה"ל תקפו את חיל המשלוח העיראקי, שסופח אליו אנשי כפרים מקומיים. בתחילה הצליחו הכוחות הישראליים לכבוש משלטים ולנתק גישה לעיר, אך התקפת נגד עיראקית חזקה אילצה נסיגה לא מסודרת. רבים מההרוגים נותרו בשטח והובאו לקבורה רק לאחר תום המלחמה.
בסוף מאי 1948 נוצר חשש מפני מבצע עיראקי שיבתר את עמק יזרעאל. מטרת מפקד חזית הצפון משה כרמל הייתה להסיר את האיום על ידי שליטה בשלוחה המערבית של הגלבוע, בצפון השומרון ובג'נין.
עיראק נכנסה למלחמה באפריל, מאי 1948. לאחר ניסיונות לכבוש נקודות קריטיות באזור, התמקמה המשימה העיראקית במשולש שכם, ג'נין, טולכרם. בג'נין בעצמה עמד כוח עיראקי עם ארטילריה, והעיר הייתה ריקה מתושביה הרגילים.
ההתקפה הוטלה על חזית הצפון בפיקוד משה כרמל. לחטיבת כרמלי הועמדו גדודים 21 ו-22, וכן כוחות מחטיבת גולני (כולל גדוד 13). הוטלו גם טור ממונע (רכב קרבי/אוטובוסים משוריינים) וסיוע ארטילרי (תותחי 65 מ"מ ומרגמות 120 מ"מ). הופעלה גם תקיפה אווירית לפני המבצע.
חיל המשלוח העיראקי מנה ככוח של אוגדה משולבת, כ-6,000 לוחמים, עם חטיבה ממוכנת וחטיבה רגלית, ותוספת ארטילריה וכוחות הנדסה. בכפרים סביב ג'נין החזיקו כוחות מקומיים.
ג'נין שוכנת בבקעה מוקפת גבעות, ונשלטת באש ממערב, מזרח ומדרום. הגישה מצפון נוחה יותר, והגישה מדרום קשה והררית.
המטרה העיקרית הייתה חדירה לתוך המשולש וריתוק הכוחות העיראקיים. התוכנית כללה כיבוש ג'נין, פשיטות בעמק הירדן, הטרדת כפרים, וחסימות דרכים. לצורך כיבוש הגבעות שסובבות את העיר תבצע התקפה מסוג מלקחיים ולאחר מכן פריצה לתוך העיר.
בליל 1, 2 ביוני תקף גדוד 13 של גולני כמה משלטים בדרך לג'נין והצליח, אך אירעו דחיות ולחצים בזמנים. בבוקר 2 ביוני העיראקים תקפו חזרה וניסו לכבוש את המשלטים, אך הותירו אחריהם משוריינים.
בליל 2, 3 ביוני עלו גדודים 21 ו-22 על רכסי ההרים סביב העיר ותפסו חלקים מהמשלטים. אי־השלמת משימות והמזג השטחי הקשה מנעו שליטה מלאה במבואות הדרומיים.
בבוקר 3 ביוני הגיעו תגבורות עיראקיות מתוך אזור שכם. הן פתחו בהפגזה ארטילרית כבדה ובהתקפות רגליות. תחת אש זו התפוררו חלקים מגדוד 21, וגדוד זה נסוג במהלך היום.
כדי לייצב את המצב נכנסה עתודה ממונעת ופלוגות גולני לג'נין. הן כבשו חלקים מהעיירה, אך קשר בין הכוחות וניידות השטח לא איפשרו איחוד כוחות מלא.
במשך הלילה החליט משה כרמל לסגת מג'נין ולהתמקם על גבעות צפונית לעיר. הנסיגה בוצעה עד בוקר 4 ביוני.
הקרב היה קשה ועם אבדות כבדות: לפי הדיווח, 50 לוחמים נהרגו ו-83 נפצעו. 45 מההרוגים היו מגדוד 21. רבים מההרוגים נותרו בשטח ונקברו רק לאחר המלחמה: שרידי 46 לוחמים נקברו בקבר אחים בהר הרצל ב-3 באוגוסט 1950, וחמישה נוספים נטמנו בעפולה. לעיראקים היו 27 הרוגים. הקרב נכשל במטרתו להחזיק ולכבוש את ג'נין, אך מנע התקפה עיראקית מסוכנת באזור כפר יונה והוביל לקיפאון חזיתי מצד העיראקים.
ניסיונות נוספים לכבוש את משטרת ג'נין נכשלו ביוני. בחודשי יולי העיראקים תקפו שוב והכריחו נסיגה נוספת של גולני. לאחר הסכמי שביתת הנשק חלקים מהאזור הוזזו לקו הגבול החדש.
בכ"ה באייר מתקיימת אזכרה שנתית בהר הרצל לזכר הנופלים בקרב, ומופיעים טקסים וקריאות שמות.
='הקרב על ג'נין' קרה במלחמת העצמאות בלילה של 1, 4 ביוני 1948. כוחות ישראלים תקפו כוחות עיראקיים באזור ג'נין. בתחילה ניצחו הישראלים בחלקים מהשטח. אחר כך העיראקים עשו התקפת נגד חזקה, וישראל נאלצה לסגת.
היו חששות שעיראק תנסה לחתוך את הארץ. לכן צה"ל רצה לשלוט בג'נין ובסביבתה.
צה"ל הפעיל חטיבה בשם כרמלי. חטיבה היא יחידת צבא גדולה. לחטיבה הצטרפו יחידות של גולני. העיראקים הביאו כוח גדול עם תותחים.
ג'נין נמצאת בבקע מוקפת הרים. זה מקשה על התנועה.
התקפה התחילה בלילה. לוחמים תפסו משלטים על ההרים. בבוקר הגיעו כוחות עיראקיים חזקים. הם ירו בתותחים ובאקדחים. חלק מהכוחות הישראליים נסוגו.
על פי הדיווח נהרגו 50 חיילים ישראלים ו-83 נפצעו. 45 מההרוגים היו מאותו גדוד. רבים נקברו רק אחרי המלחמה. לעיראקים היו 27 הרוגים. הקרב לא הצליח לכבוש את העיר באופן קבוע, אך עצר תקיפה עיראקית גדולה.
כל שנה ב-כ"ה באייר מתקיימת אזכרה לזכר הנופלים בהר הרצל.
תגובות גולשים