הקרן החדשה לישראל (NIF) היא מלכ"ר (ארגון ללא כוונת רווח) אמריקאי שמטרתו לקדם שוויון ודמוקרטיה בישראל. היא מממנת ארגונים הפועלים לזכויות אדם, דו-קיום בין יהודים לערבים (חיים ביחד), זכויות מיעוטים, קהילת הלהט"ב, פמיניזם ונושאים סביבתיים. הקרן רשומה בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה, ויש לה נוכחות גם באירופה ואוסטרליה. בעבר היא הייתה רשומה בישראל עד שב-1995 ביקשה למחוק את רישומה הישראלי. בשנת 2006 הוענקה לה הכרה מהאו"ם על פעילותה המקדמת ערכי זכויות האדם.
הקרן הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן. המטרה הייתה לתמוך בארגוני חברה אזרחית בישראל, בדגם שונה מהמודלים הפוליטיים הישנים. בתחילת שנות ה-80 התקציבים היו קטנים, אבל ב-1982 הנהלת הקרן שינתה את דרך הפעולה. במקום רק לתת כסף, היא פיתחה מודל משולב של מימון יחד עם ייעוץ והדרכה. לשם כך הוקם ארגון השתיל, שמספק תמיכה מקצועית לעמותות הנתמכות על ידי הקרן.
במהלך שנות ה-80 וה-90 הרחיבה הקרן את פעילותה בישראל, נפתחה חטיבה בחיפה, והתקציב גדל. ב-1995 פסקו הרשומות הישראליות, והפעילות מנוהלת בעיקר מתוך ארגון שנרשם בחו"ל. לאורך השנים כיהנו בתפקידי הנהגה כמה נשיאים ומנכ"לים בולטים. מאז 2023 נשיאת הקרן היא רחל ליאל. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ', ומנכ"ל הסניף הישראלי הוא מיקי גיצין.
עיקר הפעילות היא חלוקת מענקים לארגונים ולקואליציות. לפי דוח הקרן, מאז 1979 הועברו יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים. בשנים 2014, 2019 הוצאות הקרן עמדו בכ-30 מיליון דולר בשנה. בשנת 2007 כ-30% מהכספים הועברו לפרויקטים הפועלים בקרב ערביי ישראל.
הקרן מפעילה סניפי משנה דרך שתיל בערים כגון באר שבע, חיפה, לוד ובאקה אל-גרביה. שתיל נותנת ייעוץ, סיוע מקצועי והכשרות לארגונים. בנוסף למענקים, הקרן תומכת בקואליציות ובמאבקים ציבוריים. דוגמאות: תמיכה במחאת האוהלים ב-2011, תרומה לארגון הפגנה של מבקשי מקלט ב-2014, וסיוע בהקמת מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
שתיל הוקמה ב-1982 כזרוע ביצועית של הקרן. היא מספקת שירותי תמיכה, ייעוץ והכשרה לעמותות הנתמכות על ידי הקרן.
בחודשים ובשנים 1984, 2017 פעלה תוכנית מלגות למשפטנים לניתוח וסיוע בתחומי זכויות האדם. התוכנית מימנה לימודים לתואר שני בארצות הברית, השתלבות בעבודה באחת העמותות בארץ וחזרה לפרויקטים מקומיים. בין משתתפי התוכנית היו עורכי דין שפעלו בתחומי זכויות האדם, למשל חסן ג'בארין.
הקרן מממנת ארגונים רבים בתחום החברתי והאזרחי. ב-2023 היא ממשיכה לתמוך במיזמים שמקדמים שוויון, קהילה ובריאות הציבור, ובפרויקטים חינוכיים וספורטיביים שמנסים להיאבק בגזענות ובאלימות.
הקרן מעוררת ויכוח פוליטי בישראל. מצד ימין נטען לעתים שהיא פועלת נגד מדיניות מסוימת של המדינה, ואף הוצגה על-ידי כמה פוליטיקאים כ"אנטי-ציונית". ראש הממשלה לשעבר וגם ארגונים כמו NGO Monitor הביעו ביקורת על פעילותה ומימון ארגונים שיעמדו בביקורת על צה"ל או על מדיניות ממשלתית. הקרן מכחישה טענות מסוימות אלה.
כמה קבוצות ימניות הובילו קמפיינים נגד קבלת מימון מהקרן בעמותות דתיות ואזורים אחרים. מנגד, אנשי תרבות ואמנות הביעו תמיכה בקרן והגנו עליה מפני מה שהם כינו "הסתה והוצאת דיבה". בשנת 2011 נחשף מסמך על פגישה בין נציגת הקרן לשגרירות אמריקאית, ומהלך זה הוביל לעזיבתה של סמנכ"לית לשעבר שהשקפתה הוצגה כסטייה מהנרטיב של הארגון. לאחר בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב פרסם מנכ"ל הקרן מכתב שמביע דאגה מהבחירה.
בנובמבר 2023 קבעה עיריית ירושלים כי הקרן היא "גוף פוליטי". החלטה זו השפיעה על הטבות ארנונה עבור עמותות שמקבלות תמיכה מהקרן.
לסיכום, הקרן החדשה לישראל היא גוף גדל ותורם שמממן ומלווה ארגונים חברתיים בישראל. היא גם מוקד לוויכוחים פוליטיים עזים, עם תומכים ומבקרים כאחד.
הקרן החדשה לישראל היא ארגון ללא כוונת רווח (מלכ"ר). היא נוסדה ב-1979 בקליפורניה. המטרה שלה היא לקדם שוויון ודמוקרטיה בישראל.
הקרן נותנת כסף ותמיכה לארגונים. אלו ארגונים שעוזרים בזכויות אדם, בשלום בין יהודים לערבים (דו-קיום), בזכויות של מיעוטים ובקהילת הלהט"ב. היא גם עוזרת לפרויקטים סביבתיים ולמאבק בגזענות.
בשנות ה-80 הקרן לא רק נתנה כסף. היא פתחה את "שתיל" ב-1982. שתיל נותן ייעוץ ועוזר לעמותות לעבוד טוב יותר.
ב-1995 הפסיקה הקרן להיות רשומה בישראל. מאז רוב הפעילות מנוהלת מתוך החו"ל.
הקרן העבירה עשרות מיליוני דולרים בשנה. מאז 1979 היא תמכה במאות ארגונים. חלק גדול מהכסף הולך לעבודה עם אזרחים ערבים בישראל.
הקרן תמכה גם במחאות ובקמפיינים חברתיים. היא עזרה במאהלי המחאה ב-2011 ובפעילויות למען מבקשי מקלט. היא סייעה גם להקמת מרכזי תמיכה לנפגעי תקיפה מינית.
הקרן נתנה מלגות למשפטנים שלמדו אזרחות וזכויות אדם בארצות הברית. אחרי הלימודים הם חזרו לעבוד בארגונים בישראל.
יש מי שמבקר את הקרן. חלק מהפוליטיקאים והארגונים טוענים שהיא מתנגדת למדיניות הממשלה. אנשים אחרים תומכים בה ומגנים עליה. ב-2023 העירייה בירושלים קבעה שהיא "גוף פוליטי".
בסך הכל, הקרן עוזרת להרבה ארגונים חברתיים. היא גם מעוררת דיון חזק בחברה הישראלית.
תגובות גולשים