הרמן גונקל

הרמן גונקל (Hermann Gunkel; 23 במאי 1862, 11 במרץ 1932) היה תאולוג פרוטסטנטי גרמני ומחשבוני אסכולת ביקורת המקרא. הוא נחשב לאבי שיטת חקר הסוגים.

גונקל, בנו של כומר, למד תאולוגיה בגטינגן ובהנובר. בשנת 1895 מונה לפרופסור למקרא בברלין. באותה שנה יצא ספרו בריאה וכאוס. בשנת 1901 הופיעה מהדורה ראשונה של פירושו לספר בראשית, וב-1926 פרסם פירוש לתהילים. בעשור האחרון של חייו פרש מהוראה ב-1927 מסיבות בריאותיות. עבודתו הגדולה האחרונה היא מבוא לספר תהילים. נפטר ב-11 במרץ 1932 בהָאלֶּה.

שיטת חקר הסוגים שפיתח מבקשת לזהות את סוג literarily (כלומר: את סוגי הכתיבה) ואת מקורם במסורת בעל-פה. גונקל הניח שחלקים במקרא נוצרו מתוך סיפורים ושירי קהילה שחזרו על עצמם בסיטואציות חברתיות ופולחניות; הוא כינה זאת "מושבם בחיים" (Sitz im Leben), הסיטואציות החברתיות שבהן הטקסטים הופיעו.

הוא זיהה בין השאר אגדות אטיולוגיות (סיפורים שמסבירים איך ואיך דברים התחילו), כמו סיפור הבריאה וסיפור בבל. בתחום השירה קבע הבדל בין שירי קודש, שנועדו בעיקר לפולחן ולנושאים דתיים, לבין שירי חול, שנועדו לחיים היומיומיים. שירי הקודש כוללים סוגים כמו המנון, קינות לאומיות וקינות אישיות; שירי החול כללו בין השאר שירי עבודה, שירי יין ושירי אהבה.

שיטתו והשפעתה הנחו רבים מחוקרי המקרא שבאו אחריו. בין מבקריו ותלמידיו היו תגובות מעורבות, אך השיטה שימשה בסיס למחקר מודרני של טקסטים מקראיים.

הרמן גונקל נולד ב-23 במאי 1862 ונפטר ב-11 במרץ 1932. הוא היה תאולוג גרמני שחקר את הספרים העתיקים של התנ"ך.

הוא למד תאולוגיה בגטינגן ובהנובר. ב-1895 מונה לפרופסור למקרא בברלין. באותה שנה יצא ספרו בריאה וכאוס. ב-1901 פירש את ספר בראשית. ב-1926 פרסם פירוש לתהילים. פרש מהעבודה ב-1927 בגלל בריאותו. עבודתו האחרונה הייתה מבוא לספר תהילים. הוא נפטר בהָאלֶּה.

גונקל פיתח דרך מחקר שנקראת חקר הסוגים (שיטה שמחלקת טקסטים לסוגים לפי מה שמטרתם). הוא חשב שחלק מהסיפורים והשירים בתנ"ך הגיעו מהמסורת בעל-פה. הוא דיבר על "מושבם בחיים" (המצבים בחיי הקהילה שבהם סיפורים ושירים נאמרו).

הוא הבחין ששירים בתהילים מסוימים נועדו לעבודה דתית, ושירים אחרים נועדו לשמחה, לאהבה או לעבודה יום-יומית. שיטה זו עזרה לחוקרים להבין טוב יותר את המקרא.