גן מאיר בתל אביב היה מקום מפגש נפוץ לזוגות. ב־21 באוגוסט 1949, בשעה אחת לפנות בוקר, טיילו במקום דניאל פקטורי, בן 25, ונעמי שטיין, בת 22. השניים היו אחים מאב. לפי פסקי הדין, אדם בשם דוד יעקובוביץ (שם מקורי: כריסטוס ניקולאידס) תקף אותם עם מקל. דניאל נפגע בראשו קשה וחזר לבית אמו, שם מת למחרת. נעמי הותקפה ומטופלת בבית חולים.
המשטרה חקרה את המקרה, אך היו טענות על טיפול רשלני, בין היתר על כך שעדותה הראשונה של נעמי נרשמה בבית חולים על ידי שוטר חסר ניסיון. יעקובוביץ נעצר רק יומיים לאחר האירוע, כשנעמי זיהתה אותו.
נערך הליך מקדים כדי להחליט אם יוגש כתב אישום (חקירה מוקדמת, הליך שבוחן אם יש עילה להעמדה לדין). לאחריו הוגש כתב אישום והמשפט נפתח בסוף 1949. במהלך השנה שהמשפט נמשך הופיעו עדים רבים, והציבור והעיתונות עקבו מקרוב.
ב־23 בנובמבר 1950 נמצא יעקובוביץ אשם ברצח דניאל ובמעשה האונס בנעמי. ברוב הדיונים הציגו עדים ופרקליטים טענות סותרות. אז הוטל עליו עונש מוות, שכן אז עונש המוות היה קבוע בחוק על עבירת רצח.
יעקובוביץ ערער לבית המשפט העליון (ערעור, בקשה לבדוק מחדש את ההרשעה או העונש). ב־12 ביוני 1952 קיבל בית המשפט העליון החלטה ששינתה את מאפייני הדין במקרה זה והקטינה את העונש. העונש הופחת ממוות לחמש־עשרה שנות מאסר. הפסיקה הזו קבעה תקדים משמעותי במשפט הפלילי בישראל.
יעקובוביץ שוחרר ב־25 באוגוסט 1959, לאחר ניכוי חלק מתקופת המאסר על התנהגות טובה. אחרי השחרור שב לבצע עבירות, הורשע בפריצה ב־1960 ונגזרו עליו חודשי מאסר נוספים. לאחר מכן עזב את הארץ וגורלו לא נודע. ב־2008 אמר עורך דין כי ייתכן שיעקובוביץ לא היה האשם האמיתי.
ב־21 באוגוסט 1949, בלילה, שני צעירים הלכו בגן מאיר בתל אביב. הם היו אח ואחות. איש תקף אותם. האח נפצע קשה ומת. האחות נפגעה והתאשפזה.
השוטרים חקרו ולקח זמן לעצור את האיש. בבית המשפט אמרו שיש ראיות נגדו. הוא הוצא את הדין ונגזרו עליו עונשים.
האיש ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט שינה את עונשו לחמש־עשרה שנות מאסר.
הוא שוחרר מהכלא ב־1959. אחר כך חזר לעשות עבירות ונעצר שוב. לבסוף עזב את הארץ. שנים רבות לאחר מכן אמר עורך דין שאולי הוא לא היה האשם.
תגובות גולשים