השגחה

השגחה היא ההשפעה המכוונת של האל על מה שקורה בעולם. יש שתי משמעות עיקריות: השגחה כללית, על עניינים חשובים ורוחביים, והשגחה פרטית, מעקב או התערבות של האל על כל פרט ויחיד.

בהגות היהודית יש דיון ארוך על מידת ההשגחה. חלק מהמפרשים מקבלים רק השגחה כללית, וחלקם מקבלים גם השגחה פרטית. יש מי שמגבילים את ההשגחה הפרטית לאנשים בלבד, ויש מי שממכסים אותה גם על בעלי חיים וצמחים.

בתלמוד ובמדרשים נמצאים פתגמים וסיפורים התומכים ברעיון של השגחה פרטית. מצד שני יש גם אמירות שמדברות על ״הכל בידי שמיים״ או על מקום לגורל ולמקרה, מה שמראה שיש מתח בין שתי השקפות.

הרמב"ם חשב שההשגחה הפרטית חלה בעיקר על בני האדם. הוא טען שרמת ההשגחה משתנה לפי המידת השכלית והרוחנית של האדם: מי שמחזיק יותר בשכל האלוהי, מושגח יותר. לכן צדיקים יאופיינו בהשגחה רבה יותר מאשר רשעים.

רלב"ג הסכים שיש קשר בין השכל האלוהי להשגחה, והראה שגם אינטואיציה או פחד פנימי יכולים להיחשב כביטוי שלה.

אחרים, כמו הרמח"ל והרמב"ן, דנו בדרגות שונות של השגחה ואף בטענות שמגבילות אותה לעם ישראל או לחלקים ממנו.

יש גישות שאומרות שההשגחה ההשגחתית המיוחדת נתונה בעיקר לעם ישראל, כי הוא קיבל את התורה. לפי גישות אלה העולם פועל לפי חוקי טבע ברובו, אבל ישנה השגחה מיוחדת המבדילה בין צדיק לרשע בעם ישראל.

במגמות חסידיות ובמובנים תיאולוגיים אחרים יש אמונה שהשגחה פרטית חודרת לכל פרט בבריאה. לדוגמה, הבעל שם טוב לימד שכל עשב וגם כל ציפור כפופים להשגחה אישית. תומכי הגישה הזו רואים בכל תנועה בעולם מימוש של כוונת הבריאה.

(הקטע המקורי מזכיר השפעות פילוסופיות כמו אריסטו; יש פערים בין ההשקפות הפילוסופיות והדתיות לגבי השגחה ומקרה.)

(במקום זה מתפרסמות גישות מוסלמיות של אמונה בהשגחה ובאתגור שבין רצון אלוהים לחופש הבחירה, אך המקור לא פרט אותן בפירוט.)

בנצרות יש אמונה בהשגחה פרטית על בני אדם ולעתים גם על בעלי חיים. ישו דיבר על דאגת האל לפרטים. אבות הכנסייה כמו אוריגנס ואוגוסטינוס פיתחו את הרעיון. תומאס אקווינס הבהיר שיש לה השפעה רחבה על עתיד העולם, ותפיסה זו התקבלה בכנסייה הקתולית. הלותרנים רואים בה שימור וניהול של הבריאה, ואילו הקלוויניסטים מדגישים שליטה אלוהית מקיפה, כולל רעיון הקדקדות (פרדסטינציה).

השגחה זה רעיון שאומר שאלוהים משפע ומכוון מה שקורה בעולם. יש מי שרואים זאת רק בדברים הגדולים, ויש מי שחושבים שזה גם על פרטים קטנים.

ביהדות דיברו הרבה על השאלה אם אלוהים משגיח על כל אחד ואחד. חלק חושבים שזה קיים רק לאנשים. אחרים אומרים שזה מגיע גם לבעלי חיים וצמחים.

בסיפורים בתורה ובתלמוד יש ציורים שמראים שהאל שם לב לפרטים. יש גם אמירות שאומרות שיש דברים שתלויים במזל או בטבע.

איזה חכמים, כמו הרמב"ם, חשבו שההשגחה הפרטית בעיקר על בני אדם. הם אמרו שצדיקים יקבלו יותר השגחה כי הם קרובים יותר לאמת ולשכל.

יש כאלה שאמרו שההשגחה המיוחדת ניתנת במיוחד לעם ישראל, כי קיבל את התורה.

בחסידות יש אמונה חזקה שכל פרט זניח גם הוא חשוב. לפי זה כל עשב וציפור מקבלים השגחה.

בנצרות גם מאמינים שהאל דואג לפרטים. כנסייה קתולית ולוגים אחרים פיתחו את הרעיון הזה עוד יותר.

מילים מסובכות: "השגחה" = כשאלוהים שומר ומכוון מה שקורה.