'משל השועל והעורב' (ידוע גם כ'בת-העורב והשועל') מיוחס לאיזופוס. ז'אן דה לה פונטן והמשורר הרוסי איבן אנדרייביץ' קרילוב עיבדו אותו ופרסמו אותו.
על עץ יושב עורב ובפיו גבינה. שועל רוצה את הגבינה, מחמיא לעורב וביקש שישמיע את קולו. העורב ששר, הגבינה נופלת והשועל בורח עם שללו. מוסר ההשכל הוא להיזהר מדברי חנופה, כדי לא להיגרר לפח.
העלילה מוזכרת כבר בספרות העת העתיקה, אצל איזופוס והורטיוס. המתורגמן הראשון לעברית היה יהודה לייב גורדון (1859, וילנה). הוא כינה את המשל 'העורב והשועל' והדגיש את טפשות המקשיב לחנופה בצורת שיר קצר: 'דעה קנית מה חסרת / דעה חסרת מה קנית?'. חנניה רייכמן תרגם מאוחר יותר את משליו של קרילוב בספר 'כל משלי קרילוב', עם איורי נחום גוטמן, ושם המשל שם הוא 'בת-העורב והשועל'.
מוסר ההשכל שכתב רייכמן בראש המשל הוא:
משל (סיפור קצר שמלמד מוסר) בשם 'העורב והשועל' מגיע מאיזופוס. עורב יושב על עץ ובפיו גבינה. שועל ראה את הגבינה ורצה אותה. השועל חנף לעורב וביקש לשמוע קול. העורב שר. הגבינה נפלה והשועל לקח אותה. המוסר פשוט: להיזהר ממחמאות, כי הן עלולות להטעות.
יהודה לייב גורדון תרגם את המשל לעברית ב-1859. חנניה רייכמן תרגם את גרסת קרילוב והכליל אותה בספר עם איורים של נחום גוטמן.
תגובות גולשים