התנהגות

התנהגות היא הפעולות והתגובות של אורגניזם, יצור חי. היא בררנית: מהאינסוף של גירויים בסביבה, האורגניזם מגיב רק לכמה מהם. בנוסף יש גמישות: בני אדם ובעלי חיים מסוגלים לווסת תגובות ולהתכוונן למטרות. היכולת הזאת נקראת שליטה קוגניטיבית (יכולת לכוון מחשבות ומעשים כדי להשיג מטרה).

סקינר תיאר התנהגות כתנועה של האורגניזם או חלקיו, שנקבעת על ידי האורגניזם או על ידי כוחות חיצוניים (1938). התנהגות תמיד מתקיימת בתוך סביבה ומשנה אותה. אפשר לתאר התנהגות בעזרת מדדים פיזיים (טופוגרפיה), ובמדע ההתנהגות רואים אותה כפונקציה של השפעות סביבתיות.

התנהגות יכולה להיות גלויה, כמו דיבור או ריצה, או נסתרת, כמו מחשבות וזיכרון.

יש שני סוגי התנהגות שמדענים מבחינים ביניהם: התנהגות תגובתית (רספונדנדטית), תגובה אוטומטית לגירוי, הנשלטת על ידי מערכת העצבים האוטונומית (החלק שמוודא פעולות אוטומטיות בגוף). והתנהגות אופרנטית, פעולה שמתרחשת כדי להשפיע על הסביבה, ונשלטת בעיקר על ידי המוח וחוט השדרה (מערכת העצבים המרכזית).

התנהגות אנושית כוללת את כל התגובות הפיזיות והרגשיות של אדם אחד או קבוצת אנשים. למרות שיש מוטיבציות משותפות לבני אדם, התגובות נבדלות מאדם לאדם. ההבדלים נובעים מחשיפה להשפעות סביבתיות שונות, כמו חינוך, תרבות, כלכלה ולחץ.

נורמות חברתיות מגדירות מה מקובל ומה לא. מנהג הוא התנהגות שמקובלת בחברה. התנהגויות מחוץ לגבולות המקובלות נקראות טאבו או אקסצנטריות. מוזכר גם מושג של הפרעת התנהגות, שמציין דפוס חוזר של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות; הטקסט נותן דוגמה של "הפרעת תריסים" ותיאור קצר של דפוסים מתריסים ומתנגדים.

תחומים שונים חוקרים התנהגות: פסיכולוגיה בוחנת את העולם הנפשי, סוציולוגיה את המערכות החברתיות, אנתרופולוגיה את התנהגויות תרבותיות, ומדעי המוח את התהליכים הביולוגיים. התחומים המרכזיים שעוסקים ישירות בהתנהגות הפרט הם ניתוח התנהגות יישומי וביהביוריזם.

התנהגות מושפעת ממורשת גנטית, ניסיון קודם וסביבה נוכחית. שינויי התנסות משפיעים על מערכת העצבים ומאפשרים זיכרון ולמידה. היכולת של מערכת העצבים להשתנות נקראת פלסטיות (יכולת המוח להשתנות בעקבות ניסיון).

ניתוח ההתנהגות מתאר פונקציות של התנהגות בלי להתייחס ישירות למערכת העצבים. מתוך הביהביוריזם התפתחו מושגים כמו חיקוי, חזרה על התנהגות של פרט אחר, ולמידת הימנעות, פעולה שנועדה למנוע גירוי לא נעים.

מחקרים על פגיעות ראש בחלו להראות קשר בין מוח להתנהגות. נוירופסיכולוגיה בוחנת איך מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים פסיכולוגיים. התנהגות נשלטת גם על ידי המערכת האנדוקרינית (הורמונים) ומערכת העצבים. מורכבות מערכת העצבים מאפשרת למידה והתאמה טובה יותר.

מערכת החיזוק במוח יוצרת תחושת עונג בתגובה לגירויים והיא מגדילה את הסיכוי שחיזוקים יישנו בעתיד.

הרוב המכריע של התרופות שמשפיעות על התנהגות עושה זאת דרך שינוי ההעברה בסינפסה (אזור החיבור בין תאי עצב). התרופות מתחלקות בשתי קבוצות עיקריות, בהתאם לאופן השפעתן על ההעברה העצבית.

התנהגות היא תוצאה של השפעות סביבתיות, כולל ברירה טבעית ותלויות חיזוק. ישנם רפלקסים מולדים, אך רוב התנהגויות האדם מעוצבות על ידי תוצאותיהן. תחומים כמו סוציוביולוגיה ואקולוגיה התנהגותית חוקרים את ההשפעה האבולוציונית והאקולוגית על התנהגות והסתגלות לבתי גידול.

התנהגות היא מה שאורגניזם עושה או איך הוא מגיב.
היא מתרחשת תמיד בתוך סביבה ומשפיעה עליה.
לפעמים היא ברורה, כמו לדבר או לרוץ.
לפעמים היא פנימית, כמו מחשבות וזיכרון.

מדענים אומרים שהתנהגות היא תנועה או פעולה שקורית בגלל האורגניזם או בגלל דברים בחוץ.
התנהגות משנה את מה שקורה סביבנו.

התנהגות של בני אדם היא כל מה שאנשים עושים ומרגישים.
אנשים שונים מגיבים אחרת לאותו דבר. זה קורה בגלל חינוך, תרבות ולחץ.
חוקי חברה וקודים מגדירים מה מקובל ומה לא.

תחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה חוקרים מדוע אנשים מתנהגים כפי שהם.
מדענים גם בודקים את המוח לראות איך הוא שולט בהתנהגות.

התנהגות מושפעת מהגנים ומהניסיון. כשמישהו חוזר על פעולה והוא נהנה,
הסיכוי שיחזור על הפעולה גדל. זאת למידה.
חיקוי פירושו לראות מישהו ולעשות כמוהו.

המוח וההורמונים משפיעים על מה שאנו עושים.
יש חלק במוח שמגמיש את עצמו אחרי ניסיון. זה נקרא פלסטיות (המוח משתנה).

תרופות שמשנות את הדרך שבה תאי העצב מדברים זו עם זו יכולות לשנות התנהגות.

חלק מההתנהגויות מולדות, כמו רפלקסים.
רוב ההתנהגויות נלמדות ומשתנות לפי התוצאות שהן מביאות.