התנחלות

התנחלות היא יישוב יהודי שהוקם בשטח שבשליטת ישראל אבל לא בתחום ריבונותה הרשמית. בדרך כלל מדובר ביישובים ביהודה ושומרון, וכאמור בעבר גם בסיני וברצועת עזה לפני הפינוי. נכון לינואר 2025 מתגוררים בהתנחלויות בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון כ‑530,000 ישראלים.

ההתנחלות החלה להתפתח אחרי מלחמת ששת הימים ב‑1967. חלק מהממשלות של שנות ה‑70 וה‑80 עודדו הקמת יישובים חדשים. יש תקופות של הקפאה והגבלות, כמו אחרי הסכמי אוסלו, ויש תקופות של הרחבה ובנייה. מדיניות הממשלה השתנתה עם הזמן, ולעתים נוצרו מאחזים, יישובים שנוצרו בלי החלטה ממשלתית רשמית.

היו גם פינוים בולטים: ההתנחלויות בסיני פונו בעקבות הסכם השלום עם מצרים (1979, 1982), ותוכנית ההתנתקות ב‑2005 פינתה את כל יישובי עזה וחלק מצפון השומרון.

מבחינה בין‑לאומית רוב הקהילה העולמית רואה את יהודה ושומרון כשטח כבוש, ורואה בהקמת התנחלויות הפרה של המשפט הבין‑לאומי, במיוחד סעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית (איסור העברת אוכלוסייה לשטח כבוש). בית הדין הבין‑לאומי לצדק נתן חוות דעת ביולי 2024 שקבעה שנוכחות ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית וקראה להפסקת הרחבת ההתנחלויות.

מנגד, מדינת ישראל טוענת שהקמת יישובים מותרת לפי פרשנותה למשפט הבין‑לאומי. גם הערכות של ממשלות זרות השתנו עם השנים; למשל ארצות הברית שינתה את עמדותיה בין 2019 ל‑2024.

בחוק הישראלי המצב מורכב: למרות שמדובר בשטחים שלא סופחו, חלקים נרחבים של החוק הישראלי הוחלו שם באמצעות צווים צבאיים וחקיקה. בפועל יש שילוב של מערכת משפטית צבאית, צווים והחלה מדורגת של חוקים אזרחיים.

התנחלויות הוקמו מסיבות שונות: זיקה דתית והיסטורית לארץ, שיקולים ביטחוניים (טענה שיעדים גאוגרפיים מסוימים חשובים להגנה), שיקולים פוליטיים ומידת דרישה ציבורית, וכן סיבות חברתיות וכלכליות כמו דיור בר‑השגה וקליטת עלייה.

התמיכה בהתנחלויות מזוהה בעיקר עם הימין והדתיים; ההתנגדות מזוהה בעיקר עם השמאל, שטוען שהן מכשול לשלום ומפרות זכויות אדם ולחוק הבין‑לאומי.

יש סוגים שונים של התנחלויות: יישובים קהילתיים (קיבוץ‑סוג חברתי לא משותף כלכלית), ערים גדולות שנקראו 'ערים' כגון מעלה אדומים, אריאל, ביתר עילית ומודיעין עילית, ועוד ישובים חרדיים. קיימים גם אזורי תעשייה שבהם מועסקים פלסטינים.

התשתיות כוללות כבישים עוקפים, תחבורה ציבורית, בתי ספר, מוסדות דת והשכלה גבוהה (אוניברסיטת אריאל ועוד). חלק מהכבישים והשירותים חילקו ביקורת כי נבנו לאחר הפקעת קרקעות.

ריבונות השטח נתונה בפועל לראש פיקוד המרכז בצה"ל, ותושבי ההתנחלויות נמצאים לעתים תחת ממשל צבאי. עם זאת פועלות שם מועצות אזוריות מקומיות, ומשטרת ישראל פועלת במחוז ש"י (נוסד ב‑1994).

הביטחון מסופק בשילוב כוחות צה"ל, משטרת ישראל ושמירה מקומית. התנחלויות היו לעתים יעד לפיגועים, ולכן ננקטו אמצעי אבטחה כמו גדרות וצירים ממוגנים.

התנחלויות הן נושא מרכזי במחלוקת הפוליטית בישראל. יש ויכוח על פינוי או סיפוח חלקים מהשטחים, ועל האופן שבו יש לנהל את היחסים עם הפלסטינים. חלק מהמפלגות תומכות בפינוי חלקי תמורת סיפוח גושי התיישבות גדולים; אחרות תומכות בהרחבה ובהחלת חוקים ישראלים.

קהילה בינלאומית רחבה מתנגדת להרחבת ההתנחלויות ורואה אותן כבלתי חוקיות. גופים כמו מועצת הביטחון והאיחוד האירופי קבעו עמדות שונות, ובית הדין האירופי דן בסימון מוצרים מהיישובים. מצד שני, מוסדות ומדינות מסוימות הביעו או הכירו בעמדה שהקמת ההתנחלויות אינה בהכרח עבירה, ובתקופות שונות הממשל האמריקאי שינה את מדיניותו.

פינו יישובים בסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים. ב‑2005 פונו כל יישובי עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. בידידות המשפטית היו גם פינויי מאחזים בשל חשיבות קרקע פרטית.

בשנים האחרונות נעשו צעדים של הסדרה חוקית והכשרה של מאחזים רבים, ובמהלך התקופה 2022, 2025 אושרו יזמות בנייה רבות, כולל החלטות ממשלה שאישרו הקמת התנחלויות חדשות.

נכון לינואר 2025 מתגוררים בהתנחלויות כ‑530,000 ישראלים. חלק גדול מהם נמצא בערים גדולות מסוימות. שיעור החרדים בעלייה, וחלק גדול מהגידול נובע מריבוי טבעי ובנייה חדשה.

התנחלויות הן תופעה היסטורית‑פוליטית מרכזית בישראל. הן משקפות מזג של שיקולים דתיים, היסטוריים, ביטחוניים וכלכליים. יש סביבן קונפליקט בין מדיניות הממשלה, הדין הבינלאומי, והדעות בקרב הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית. שאלת מעמדן המשפטי והמדיני נותרה במחלוקת וממשיכה לעצב את המציאות בשטח.

התנחלות היא כפר או עיר שבה גרים ישראלים על אדמה שנמצאת תחת שליטה ישראלית אבל לא חלק רשמי מהמדינה. הרבה התנחלויות נמצאות ביהודה ושומרון.

הרבה התנחלויות הוקמו אחרי מלחמת ששת הימים ב‑1967. חלקן פונו מאוחר יותר. למשל, יישובים בסיני פונו בשנות ה‑80, ויישובים בעזה פונו ב‑2005.

המומחים בעולם לא מסכימים אם התנחלויות חוקיות לפי החוק הבין‑לאומי. ארגונים בינלאומיים רבים אומרים שהן בעייתיות. בישראל יש מי שטוענים שהן מותרות.

יש אנשים שהקימו התנחלויות כי זו ממשית דתית או היסטורית בשבילם. אחרים רצו ביטחון, דיור זול או מקום חדש לגור בו.

יש יישובים קטנים קהילתיים, ויש ערים גדולות כמו אריאל ומודיעין עילית. יש גם אזורי תעשייה שבהם עובדים פלסטינים.

כוחות צה"ל, משטרה ושמירות מקומיות דואגים לביטחון. לעתים היו פיגועים, ולכן יש אמצעי הגנה.

בתחילת 2025 חיו בהתנחלויות כ‑530,000 ישראלים. בשנים האחרונות היו גם אישורים להקמת יישובים חדשים.

התנחלויות הן נושא שמחלק את האנשים. יש מי שתומכים ולעומתם יש מי שמתנגדים. הוויכוח קשור למדינה, לחוק ולמה שצריך לעשות בעתיד.