התקופה ההלניסטית

התקופה ההלניסטית החלה במותו של אלכסנדר הגדול ב-323 לפנה"ס והסתיימה בהתאבדותה של קלאופטרה ב-30 לפנה"ס. כיבושי אלכסנדר יצרו אימפריה רחבה. לאחר מותו נוצרו ממלכות עצמאיות שנשאו השפעות יווניות ומקומיות ויצרו את התרבות ההלניסטית.

המונח נקבע במאה ה-19 על ידי ההיסטוריון יוהאן דרויזן. ההשפעה ההלניסטית הגיעה מהודו במזרח ועד רומא במערב. נהוג לסמן את תחילת התקופה ב-323 לפנה"ס ואת סיומה ב-30 לפנה"ס.

השורשים הם היוונים הקלאסיים והאימפריה הפרסית. פיליפוס מלך מוקדון איחד חלק גדול מיוון, ובנו אלכסנדר כבש את האימפריה הפרסית והרחיב את גבולותיו עד הודו. אלכסנדר קידם מגע בין היוונים ולאוכלוסיות המקומיות, ולמרות מותו נותר השילוב התרבותי.

העולם ההלניסטי כלל את המזרח התיכון, מצרים, חופי הים התיכון וחלקים מאסיה. הקצינים של אלכסנדר, הנקראים דיאדוכים (יורשים), חלקו את השטחים וניהלו מלחמות ביניהם.

לאחר מותו של אלכסנדר פרץ מאבק בין הדיאדוכים. קרב איפסוס (301 לפנה"ס) הסמן את פירוק האימפריה המרכזית. לבסוף נוצרו ממלכות מרכזיות: בית תלמי במצרים, בית סלאוקוס באסיה והאנטיגונידים במוקדון.

עם ויסות הגבולות פרחה הכלכלה, המסחר והאמנות. ערים חדשות, ובעיקר אלכסנדריה, הפכו למרכזים כלכליים ומדעיים. המדענים קיבלו תמיכה של שליטים, וההתקדמות במדעים הייתה משמעותית.

בהדרגה רומא התפשטה מזרחה. מוקדון הובסה על ידי רומא, הממלכה הסלאוקית התפרקה תחת לחצים פנימיים וחיצוניים, ומצרים נפלה לאחר מות קלאופטרה.

ארץ ישראל נכבשה על ידי אלכסנדר ב-332 לפנה"ס. אחר כך נשלטה על ידי תלמיים וסלאוקים. במאה ה־2 לפנה"ס קמה ממלכה יהודית עצמאית, בית חשמונאי. בתקופה זו התפשטה ההתייוונות בקרב חלק מהאוכלוסייה.

השליטים היו בימי ראשיתם יווניים-מוקדונים, אך אימצו מנהגים מזרחיים. מושג הטיכה (גורל) היה נפוץ בתרבות הפולחן. הפוליס (עיר מדינה) הוקמה רבות במזרח והייתה מרכז תרבות וכלכלה. עם זאת הערים היו כפופות למלוכה ולא תמיד נהנו מעצמאות מלאה.

הוקמו מושבות צבאיות וקולוניסטיות של לוחמים יוונים. קאטויקיה הייתה מושבה צבאית. קלרוכיה הייתה הענקת קרקעות למי ששרת בצבא. משני סוגים אלו הופצה התרבות היוונית.

מרכז הכלכלה נדד מיוון למזרח, עם אלכסנדריה כמרכז מסחרי חשוב. החקלאות נשמרה כענף שחשוב ביותר. המדינה שלטה במיסים ובחלק מהמסחר, וטביעת המטבעות הייתה חשובה לכלכלה.

התושבים המקומיים סבלו לעיתים מהפליה בתפקידים בכירים. עם זאת הממשלות ניסו לשלב מנהגים מקומיים. מעמד הנשים השתפר במידה: הופיעו אפשרויות עסקיות וחינוכיות, אם כי עדיין היו מגבלות רבות.

התרבות ההלניסטית היא מיזוג של יוון ועמים מקומיים. קוינה (nיב יווני פשוט) שירתה כלינגואה פרנקה, שפה משותפת למסחר ותקשורת. הפולחן המקומי והיווני התערבבו, ואף התקיים פולחן השליט במקומות מסוימים. מרכז המחקר העיקרי היה אלכסנדריה עם הספרייה והמוזיאון. תחומים שפורחו כוללים אסטרונומיה, מתמטיקה ורפואה.

הספרות הייתה מגוונת. התיאטרון נטה לצורות קלילות יותר מאשר ביוון הקלאסית. האמנות ההלניסטית חיפשה תנועה ורגש, וחידשה בתחום הפסלים והמונומנטים.

הצבאות התבססו על צבא קבע גדול, פלנקס פרוסה ופרשים. חלק מהממלכות השתמשו אף בפילים קרביים. על הציים הייתה חשיבות משתנה, ופירטים יצרו בעיות ימייות עד פעולה רומית מאוחרת.

השפעת ההלניזם נמשכה ברומא ובמזרח. התרבות והמדע ההלניסטיים השפיעו על אימפריות מאוחרות, ובהן האימפריה הרומית והביזנטית.

התקופה ההלניסטית החלה ב-323 לפנה"ס והסתיימה ב-30 לפנה"ס. היא נוצרה אחרי כיבושי אלכסנדר הגדול.

התקופה כונתה כך במאה ה-19. ההשפעה ההלניסטית הגיעה מרחוק והייתה רחבה מאוד.

אלכסנדר כבש שטחים רבים. אחרי מותו התחלקו השטחים בין יורשיו, הדיאדוכים (יורשים). ככה נולקה תרבות שמערבת יוון ומקומות אחרים.

העולם ההלניסטי כלל מצרים, חלקים מהמזרח התיכון, וחלקים מאסיה. ערים יווניות נבנו כמעט בכל מקום.

הדיאדוכים נלחמו ביניהם. אחרי קרבות גדולים נוצרו ממלכות חדשות, כמו מצרים התלמיית.

מאוחר יותר חיו אנשים בשלום יחסי. נבנו ערים, פעלו סוחרים והאמנות והמדע פרחו. אלכסנדריה הייתה מרכז גדול של ידע.

בסוף רומא התרחבה מזרחה. הממלכות ההלניסטיות החלשות נבלעו או הפכו למדינות חסות.

ארץ ישראל נכבשה ב-332 לפנה"ס. בשלב מסוים הייתה בה ממלכה יהודית עצמאית.

הוקמו הרבה ערים מפוליס (עיר יוונית). היו גם מושבות צבאיות שנקראו קאטויקיות. זה עזר להפיץ את התרבות היוונית.

אלכסנדריה הייתה נמל חשוב. החקלאות והמסחר היו מרכזיים. המדענים והאמנים קיבלו תמיכה מהמלכים.

דתות שונות התקיימו יחד. היו גם מקדשים משולבים. הגימנסיון (מקום ספורט ולימוד) היה מרכז חינוכי.

היו להישגים במדעים ובאמנות. פסלים הראו תנועה ורגש. הספרייה באלכסנדריה שמרה ספרים רבים.

התקופה השפיעה על הרומאים ועל התרבות במזרח. חלק מהדברים שלה נראים עד היום.