ווק (בסינית: 鑊, פין-יין: huò) הוא כלי בישול רב־תכליתי שמקורו בסין. באינדונזיה קוראים לו wadjang. כנראה הופיע לראשונה בתקופת שושלת האן, שושלת ששלטה בסין בין 206 לפנה"ס ל-6 לספירה.
הווק המסורתי הוא מחבת דקה, עמוקה ובעלת תחתית קעורה. הוא נעשה בדרך כלל מפלדה עשירה בפחמן, כלומר סוג פלדה שיש בו הרבה פחמן. בעשרות השנים האחרונות קיימות גם גרסאות בעלות תחתית שטוחה, בעיקר במערב, כדי להתאים לכיריים הביתיות.
הווק משמש בעיקר להקפצה, בישול קצר ומהיר שבו מערבבים את המרכיבים תוך שימוש בחום גבוה. בנוסף משתמשים בו לאידוי (בישול באדים), טיגון עמוק, הכנת מרקים ואפילו בעיבוד של תה ירוק. בגלל צורתו העמוקה אפשר למלא אותו במים לרתיחה או בשמן לטיגון עמוק. עם שבבי עץ ומתקן תלייה הוא יכול לשמש גם כמעשן לבשר וגבינות. כיסוי הווק מקל על אידוי של ירקות ופירות ים.
העיצוב של הווק גורם לכך שהחלק התחתון מתחמם מאוד במהירות, אך גם מאבד חום מהר כשמסירים אותו מהאש. זה מאפשר שליטה טובה בטמפרטורה. פלדה פחמנית דקה מוליכה חום מהר, ובשילוב מבער ייעודי אפשר לצלות רכיבים בטמפרטורות גבוהות. השוליים הגבוהים ותנועת ההקפצה מקררים חלק מהמרכיבים, ותכונות אלה יחד יוצרות את אפקט ה"wok hei" (סינית: 镬气), טעם חרוך עשיר בלי לבשל את המזון יתר על המידה.
ווק הוא סיר גדול ועמוק שמגיע מסין. בשפה אחרת קוראים לו wadjang. ייתכן שהווק קיים כבר מזמן בזמן שושלת האן. שושלת האן היא קבוצה ששלטה בסין לפני הרבה שנים.
הווק נראה כמו מחבת עגולה עם תחתית קעורה. בדרך כלל עושים אותו מפלדה שיש בה הרבה פחמן. יש גם ווקים עם תחתית שטוחה שמותאמים לכיריים בבית.
משתמשים בווק להקפצה. הקפצה היא בישול מהיר בו מערבבים ומטגנים. אפשר גם לאדות בו אוכל (בישול באדים), לטגן עמוק, להכין מרק ואפילו לטפל בתה ירוק. ממלאים אותו במים לרתיחה או בשמן לטיגון עמוק. עם שבבי עץ הוא יכול לעשות עשן ולתת טעמים לבשר.
תחתית הווק מתחממת מהר ומצטננת מהר. זה עוזר לשלוט בחום. כך גם יוצא ה"wok hei", טעם קליל של עשן וחריכה בלי לבשל יותר מדי.
תגובות גולשים