וַטָאפָּה (Vatapá) הוא תבשיל טיפוסי מבאיה שבברזיל. הוא מבוסס על מעיסה של לחם, בוטנים ואגוזי קשיו קלויים, יחד עם בצל, שום, מלח וזנגביל (ג'ינג'ר). מוסיפים קוקוס טחון וחלב קוקוס. שמן דקלים (dendê), שמן המופק מפרי הדקל, וצ'ילי נותנים טעם וצבע. את העיסה מחממים בסיר על הכירה תוך ערבוב מתמיד, עד שמתקבלת מרקם צמיגי וקרמי. מגישים את הוואטאפה עם חסילונים שלמים או נתחי בקלה או בשר עוף, ובצד אורז.
מקורו בשילוב מסורות קולינריות אפריקאיות ופורטוגזיות. המאכל התפתח בעיקר בקרב קהילות עבדים ממערב אפריקה שהובאו לברזיל במאה ה-17. הוא שומר מרכיבים וטכניקות אפריקאיות, למשל אגוזים טחונים ושמן דקלים, לצד השפעות אירופאיות כמו שימוש בלחם.
בגרסה הקלאסית טוחנים את המרכיבים למחית חלקה. המחית מתבשלת לכדי תבשיל סמיך וקרמי. לפעמים משתמשים בו כמילוי לאקרה, לביבות מטוגנות מקמח שעועית.
ואטפה מוגש לרוב לצד אורז לבן. הוא מופיע גם בטקסים של דתות אפרו-ברזילאיות כמו קנדומבלה. בסלבדור הוא נמכר לעיתים ברחוב כמזון מהיר, במיוחד בחגים דתיים.
בבלם שבצפון קיימת גרסה המוגשת עם פירה מקאסאווה. יש גם וריאציות טבעוניות וללא גלוטן.
הואטפה קרוב למאכלים מערב-אפריקאיים כמו mafè או groundnut stew. השפעתו ניכרת גם במטבח הקריבי.
מאכל זה נחשב לקלאסיקה של המטבח הבאהיאני. הוא מסמל את השילוב התרבותי שיצר את המטבח הברזילאי המודרני.
ואטפה הוא תבשיל מפורסם ממדינת באיה שבברזיל. מכינים אותו מעיסה של לחם, בוטנים ואגוזי קשיו. מוסיפים בצל, שום וג'ינג'ר. שמים גם קוקוס טחון וחלב קוקוס (נוזל מבשר קוקוס). מוסיפים שמן דקלים (דֶנדֶה), שמן מפרי הדקל, וקצת צ'ילי לחריפות. את התערובת מחממים בסיר ומערבבים עד שהיא נהיית סמיכה.
הואטפה נוצר משילוב של מאכלים מאפריקה ומפורטוגל. הוא התפתח בקרב קהילות מעובדים ממערב אפריקה במאה ה-17.
מגישים אותו בדרך כלל עם אורז. לפעמים שמים לידו חסילונים (פרי ים קטן), דג או עוף. בסלבדור מוכרים אותו גם ברחוב בחגים.
בבלם אוכלים אותו עם פירה מקאסאווה. יש גם גרסאות טבעוניות וללא גלוטן.
תגובות גולשים