וייטנאם

הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. היא גובלת בסין, בלאוס, בקמבודיה ובמפרץ טונקין. המדינה המאוחדת קיימת מאז 1976, לאחר תום מלחמת וייטנאם ואיחוד צפון ודרום.

האזור מיושב מאז תקופות פרהיסטוריות, עם תרבויות חקלאיות ועם שימוש בברונזה. בצפון נכבשה וייטנאם על ידי סין ב-111 לפנה"ס, והייתה תקופה של מרידות מקומיות, כמו מרד האחיות צ'ונג.

במאה ה-19 הייתה וייטנאם חלק מהקולוניה הצרפתית הודו-סין. בזמן מלחמת העולם השנייה שלטה שם זמנית יפן. אחרי המלחמה הוקמה בצפון תנועה קומוניסטית בראשות הו צ'י מין. המאבק עם צרפת הגיע לשיא בקרב דיין ביין פו (1954), ואחריו הוחלף ההסדר בחלוקת המדינה בקו רוחב 17.

בדרום שלט משטר אוטוקרטי, שעליו התפתחו תנועות גרילה בשם הווייטקונג. ארצות הברית התערבה ועימות גדול התקיים בשנות ה-60 וה-70. הסכמים הוציאו את הכוחות האמריקניים ב-1973. ב-1975 נחלה צפון וייטנאם ניצחון, וסייגון נכבשה. ב-1976 אוחדו המדינות.

לאחר המלחמה היו גלי הגירה ועונשים למחוסרי אמון במשטר (מחנות "חינוך מחדש"). בשנות ה-80 וייטנאם פתחה רפורמות כלכליות (דוי מוי, 1986) לעידוד השקעות זרות. התמיכה מהתמוטטות ברית המועצות נפגעה ב-1991. וייטנאם הייתה מעורבת בקונפליקטים עם קמבודיה ובסכסוך עם סין בסוף שנות ה-70 וה-80. מאז שנות ה-90 וה-2000 זכתה להכרה בינלאומית וצמיחה כלכלית.

וייטנאם הנה מדינה חד-מפלגתית בראשות המפלגה הקומוניסטית. חוקה מאוחרת התקבלה ב-1992. הבחירות מתקיימות במסגרת המפלגה; רק מפלגות מאושרות יכולות להשתתף. הנשיא הוא ראש המדינה ומפקד הצבא. ראש הממשלה מנהל את הממשלה. האספה הלאומית היא הגוף המחוקק, עם כ-498 חברים. בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר. מזכיר המפלגה (General Secretary) נחשב לאחד האנשים החזקים ביותר במדינה. פעילים לזכויות אדם פוגשים לעיתים ענישה; דוגמה בולטת היא מעצרה של פאם דואן צ'אן ואסירתה ב-2020 למשך שנים רבות.

"הצבא העממי של וייטנאם" כולל יבשה, צי, חיל אוויר ומשמר חופים. המבנה הושפע מצבא סין. הצבא משחק תפקיד כלכלי וחברתי, ועוזר גם בתעשייה ובחקלאות. משרתים בו כ-500,000 איש. מאז שנות ה-80 מעורבותו בחיי האזרחים פחתה.

כלכלת וייטנאם נשענת בעיקר על חקלאות; האורז הוא הגידול החשוב ביותר. יש גם תעשייה כבדה בצפון. אחרי מלחמות וכמה עשורים של עוני, בוצעו רפורמות כלכליות ב-1986, ונפתחו דלתות לתיירות ולהשקעות.

בשנות ה-2000 צמחה הכלכלה במהירות. ב-2010 התוצר המקומי הגולמי הוערך בכ-104 מיליארד דולר (כ-275 מיליארד לפי כוח קנייה). ב-2022 היבוא עמד על כ-359 מיליארד דולר והיצוא על כ-399 מיליארד דולר, כשהוא שוקל עד כ-30% מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה. מוצרים מרכזיים לייצוא כוללים טקסטיל, דגה ואלקטרוניקה. שותפי הסחר העיקריים הם ארצות הברית, האיחוד האירופי, מדינות ASEAN, יפן וסין.

וייטנאם ארוכה וצרה וניתנת לחלוקה לשלוש יחידות גאוגרפיות ברורות. דלתת המקונג בדרום פורייה ומשתמשים בה רבות בחקלאות האורז. דלתת הנהר האדום בצפון דומה במאפיינים אך קטנה יותר. בין שתי הדלתות יש רכסי הרים, ובם הר פנסיפן, הגבוה במדינה. באזורים ההרריים יש עדיין יערות מפותחים.

למדינה 59 פרובינציות ועוד 5 רשויות מרכזיות בדרג שווה לפרובינציות.

אוכלוסיית וייטנאם כ-100 מיליון איש. תוחלת החיים כ-73.6 שנים. שיעור הפריון כ-1.91 ילדים לאישה. השפה הרשמית היא וייטנאמית ונכתבת באותיות לטיניות. האוריינות גבוהה, כ-96% יודעים קרוא וכתוב (נתון מ-2022). הצרפתית עדיין משמשת בעיקר אצל הדור המבוגר.

יש 54 מיעוטים אתניים. הקבוצה הגדולה היא ה-ווייט (Kinh), כ-86% מהאוכלוסייה. מיעוטים בולטים אחרים כוללים את המונג ושבטי טאי. מבחינת דת, רוב התושבים (כ-86%) מציינים שאין להם דת או שהם שייכים לדת עממית. כ-7% נוצרים וכ-4.8% בודהיסטים מהמאהאיאנה, כולל קהילות זן (תיאן).

האמצעי הנפוץ לתנועה בתוך הערים הוא האופנוע. בכפרים רבים אנשים נוסעים ברגל.

מערכת הרכבות מיושנת ואיטית יחסית. קיימים קרונות במחירים שונים: "Hard seat" (מושב קשה מעץ), "Soft seat" (מושב רך), "Hard sleeper" (שינה קשה - קומות רבות) ו"Soft sleeper" (שינה רכה, ארבע מיטות). הרבה מקומיים נוסעים בקרון הזול.

בנסיעות ארוכות נפוצים "אוטובוסי שינה" עם מיטות קומתיים צפופות. נוסעים מורידים נעליים בכניסה. לעתים ניתנים מים וחטיפים.

אחרי איחוד המדינה הגיעו פליטים שנקלטו בישראל ב-1977. בשנים האחרונות הסחר בין ישראל לוייטנאם גדל באופן ניכר. ב-2010 היקף הסחר עמד על כ-209 מיליון דולר, וב-2011 כ-250 מיליון דולר. ישראל מייצאת בעיקר טכנולוגיה מתקדמת וייבוא מוייטנאם כולל מוצרים חקלאיים ומחצבים.

הייתה קהילה יהודית בתקופת השלטון הצרפתי. רבים עזבו אחרי 1954. כיום קהילה קטנה פעילה בעיקר בהו צ'י מין סיטי סביב בית חב"ד. בית חב"ד מספק שירותים ליהודים זרים, כולל מסעדה כשרה ובית ספר קטן, וב-2012 נבנה מקווה ראשון. יהדות אינה דת רשמית במדינה, ולכן פעילות חב"ד פונה בעיקר לתושבי חוץ.

וייטנאם היא מדינה באסיה הדרומית-מזרחית. היא ארוכה וגבולה ארוך.

מעתיקות חיו שם אנשים בחקלאות. במשך שנים שלטו בה זרים, כמו סין וצרפת. אחרי מלחמות ארוכות נוצרה מדינה מאוחדת ב-1976. המלחמה הגדולה נגמרה ב-1975, והרבה אנשים עזבו או נדחקו ממקום מגוריהם.

וייטנאם נשלטת על ידי מפלגה אחת - המפלגה הקומוניסטית. יש נשיא וראש ממשלה. מספר אנשים שנאבקים למען זכויות עלולים להיעצר.

הצבא נקרא "הצבא העממי של וייטנאם". יש בו כ-500,000 חיילים. בעבר הצבא עזר גם בחקלאות ובתעשייה.

וייטנאם מגדלת הרבה אורז. היא מייצאת ביגוד, דגים ואלקטרוניקה. אחרי רפורמות ב-1986 הכלכלה החלה לגדול.

יש בה שתי דלתות נהרות גדולות: המקונג בדרום והנהר האדום בצפון. באזורים ההרריים יש יערות והר פנסיפן הוא ההר הגבוה.

בוייטנאם יש 59 פרובינציות ועוד 5 ערים מיוחדות.

יש כ-100 מיליון תושבים. החיים בממוצע נמשכים כ-74 שנים. שפה רשמית היא וייטנאמית, ונכתבת באותיות לטיניות.

רוב האנשים הם וייט (Kinh). יש גם 54 מיעוטים אחרים. רוב התושבים לא משתייכים לדת רשמית או עוסקים בדת עממית.

המון אנשים נוסעים על אופנועים. בכפרים רבים הולכים ברגל.

הרכבת ישנה ואיטית. יש קרונות זולים עם מושבים קשים וקרונות נוחים יותר עם מיטות.

בנסיעות ארוכות יש "אוטובוסי שינה". יש בהם מיטות צרות. נוסעים מסירים נעליים בכניסה.

יש סחר בין וייטנאם לישראל. בשנים האחרונות הסחר גדל.

לווייטנאם יש קהילה יהודית קטנה. בית חב"ד בפו צ'י מין מסייע ליהודים זרים. יהדות לא מוכרת רשמית, ולכן הקהילה פועלת בעיקר עבור זרים.