ויליאם איש אוקאם (סביבות 1285, 1349) היה נזיר פרנציסקני ופילוסוף אנגלי ממחוז סארי. הוא בחר בחיי עוני קיצוני ופשטות.
אוקאם היה מראשוני הנומינליזם. נומינליזם הוא העמדה שהדברים הפרטיים הם המציאות, ואילו ה"אוניברסלים" הם רעיונות שמוחנו מייצר. בגלל טענה זו רואים בו לעתים אב להגות המודרנית ולתורת הידע (אפיסטמולוגיה), והוא נחשב גם לאחד הלוגיקנים הבולטים בכל הזמנים.
הוא דגל ב"אונטולוגיה פרסימונית", צמצום מספר הישויות. תיקון מפורסם ממחשבתו הוא "תערו של אוקאם" (Occam's razor). הכלל אומר: אם יש שתי תיאוריות מתחרות, ההסבר הפשוט יותר כנראה נכון. נוסח לועזי שלו: pluralitas non est ponenda sine necessitate (אין להניח ריבוי בלא צורך).
בשנת 1324 זומן אוקאם לאביניון על ידי האפיפיור יוחנן ה-22 והואשם בכפירה. הוא שהה שם בפועל תחת מעצר בית במשך ארבע שנים, בזמן שנחקרו כתביו והוראתו. בתקופה זו חקר את המחלוקת על דוקטרינת עוני השליחים ונימק עמדה קיצונית, שלפיה האפיפיור נחשב לכופר. ב־26 במאי 1328 ברח מאביניון עם מיכאל מצ'זנה ונזירים נוספים וביקש הגנה מלודוויג הרביעי בבוואריה.
לאחר מכן המשיך לכתוב על פוליטיקה ועל היחס בין סמכויות רוחניות וארציות. בשנת 1349 מת במנזר במינכן כתוצאה ממחלת הדבר.
ויליאם איש אוקאם שימש השראה לדמות ויליאם מבסקרוויל ברומן של אומברטו אקו "שם הוורד".
ויליאם איש אוקאם (כ־1285, 1349) היה נזיר פרנציסקני מאוקאם שבאנגליה. הוא בחר לחיות בעוני ובפשטות.
אוקאם חשב שרק דברים בודדים קיימים באמת. "אוניברסלים" הם רעיונות כלליים, והם נוצרים במוח ולא נוצרים מבחוץ. הוא גם פיתח כלל שנקרא "תערו של אוקאם". הכוונה: אם יש שני הסברים, לבחור בהסבר הפשוט יותר.
בשנת 1324 קרא אותו האפיפיור לאביניון והאשים אותו בכפירה. הוא נשאר שם בערך ארבע שנים תחת מעצר בית. ב־26 במאי 1328 ברח עם מיכאל מצ'זנה ונזירים וביקש הגנה בבוואריה. הוא הוחרם על עזיבת אביניון ללא רשות.
אחרי זה כתב על איך הכנסייה והממשלות מחליטות יחד. בשנת 1349 מת במנזר במינכן משחפת, מחלת הדבר.
אוקאם העניק השראה לדמות ויליאם מבסקרוויל בספר "שם הוורד" של אומברטו אקו.
תגובות גולשים