ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת החומשי תורה. חומש אומר חמשת הספרים של התורה. שמו של הספר נלקח מהמילה הראשונה שבו. הוא מוכר גם כ"תורת כהנים" כי רובו עוסק בהוראות לכהנים (אנשי הדת ששירתו במשכן ובמקדש) ובמצוות הקרבה.

השם הלטיני והיווני של הספר הם Leviticus ו-Λευιτικός, שמשמעותם קשורה ללוויים, ומקומו בחלוקה הנוצרית הוא בתוך ה-Pentateuch, חמשת הספרים של הברית הישנה.

ברוב הספר פירטי חוקים ומצוות. יש בו בעיקר הוראות על סוגי הקרבנות, על טהרה וטומאה (טהרה = מצב רוחני/טקסי נקי; טומאה = מצב לא נקי), ועל דיני המשכן והכהונה. רק שני קטעים קצרים הם סיפורת: תיאור שבעת ימי המילואים וסיפור המקלל.

לפי תורת התעודות (גישה מקראית שהתארה את חיבור המקרא כמכלול של מקורות שונים), רוב ספר ויקרא מיוחס למקור הכהני, שנקרא P. לפי מדרש, פרשת ויקרא הפותחת היא הראשונה שילדים לומדים, כדי שיתחילו מטהרות ומצוות פשוטות.

הספר כולל 27 פרקים, 23 סדרים, 52 פרשיות פתוחות ו-46 סתומות.


סיום ספר שמות בבניית המשכן מוביל לפתיחה בויקרא בסדר הקרבנות. מופיעים סוגי קרבנות עיקריים: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם. יש פירוט על תרומת הדשן, כללי המנחות, והאיסור לאכול חֵלֶב (חלק פנימי של הבשר שנחשב קדוש).

משה, אהרן ובניו מקיימים את טקסי ההקדשה של המשכן שבעה ימים. ביום השמיני מתחילים הכהנים בעבודתם הרגילה. שני בניו של אהרן, נדב ואביהוא, הקריבו קטורת זרה ונענשו במוות. האיסור על שתיית יין בעבודת המקדש ופרטים על האכילה החלקית של הקרבנות מוזכרים כאן.

מפורטות חיות כשרות ואיסורים, דיני יולדת וקדושה, מצוות ברית המילה ביום השמיני, דיני צרעת בגוף, בבגד ובבית, וכן דיני זב וזבה.

פרק זה מסדר את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. מצוין אילו קרבנות להביא, איך להפיל גורל על שני שעירים (אחד ליהוה ואחד ל"לעזאזל"), ומציינים שזה נעשה פעם בשנה. מוזכרים איסורים כמו ענישה עצמית ואיסור מלאכה באותו יום.

איסור לשחוט מחוץ למחנה בלי להקריב את הדם על המזבח, ואיסור אכילת דם. יש גם פקודות לכסות דם של חיות.

מפורטים איסורי מגע מיני וקרבה משפחתית אסורה. הרשימה כוללת קרבה ישירה ומשפחות מורחבות. התביעה היא שהארץ לא תקבל את העם אם יחרגו מהמגבלות.

הפרק פותח בקריאה "קדושים תהיו" ואז דן בשמירת זמן ומקום מקודשים, השבת, איסורים על כישוף והעברות כספים. רובו מוקדש לחוקים אזרחיים ומוסריים: עונשי גזל, שקר, הונאה, דאגה לעניים, זכויות עובדי השדה, ושמירת אמת במידות ומאזנים. כאן מופיעה גם האמירה "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט טו).

בהמשך מופיעים עונשים ספציפיים לעריות; הוראות על טהרת כהנים, איסורי נישואין וכשרות להקרבה; פירוט מועדי השנה (חגים מרכזיים כמו פסח, שבועות, יום הכיפורים, סוכות); דינים לגבי נר התמיד ולחם הפנים; דינים לשמיטה ויובל, וברכות וקללות בסיום הפרשה.

מסורת חז"ל והתלמוד מקדישות לספר ויקרא פירושים הלכתיים רבים. בנצרות הפרשנות פחות מקיפה. במחקר המודרני רווחת ההבחנה בין שכבות כהניות שונות: תורת הכהנים (P) וספר הקדושה (H), ושילובים ועריכות של חומרים קדמונים.

ויקרא הוא הספר השלישי בתורה. "חומש" אומר חמשת הספרים. שמו בא מהמילה הראשונה בספר.

בספר יש הרבה חוקים על קרבנות. קרבן זה מתנה או חיה שמביאים למשכן. רוב הספר מסביר איך להקריב ומה נכון וטעון.

יש גם הוראות לכהנים. כהן זה אדם שעוזר במשכן ובטקסים.


הוא מפרט קרבנות שונים: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם. יש גם איסורים על אכילת חלקים מסוימים בבשר.

משה, אהרן ובניו הקדישו את המשכן שבעה ימים. ביום השמיני מתחילים הכהנים לעבוד. שני בניו של אהרון עמדו בעונש אחרי שעשו מעשה אסור.

הוראות מי נקי טקסית (טהור) ומי לא (טמא). יש חוקים על חיות שמותר לאכול, על יולדת, ועל צרעת בעור, בבגדים ובבית.

זה יום מיוחד שבו הכהן הגדול עושה טקסים מיוחדים פעם בשנה. יש קורבנות ושעיר שנשלח לשאת חטאים.

יש חוקים על יחסים בין אנשים: לא לגנוב, לא לשקר, לדאוג לעניים, ולנהוג ביושר. מופיע הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".
יש גם פירוט על החגים: פסח, שבועות, יום כיפור וסוכות.

בסוף יש גם ברכות למי שמציית ומשפטים למי שחוטא. במשך הדורות פירשו תלמידי חכמים את הספר הזה רבות.