ועד ארבע ארצות

ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) היה הגוף המנהלי העליון של יהדות פולין במשך כ-200 שנים, בין השנים 1520 או 1580 עד 1764. תפקידו העיקרי היה גביית מיסים מהקהילות היהודיות והעברתם לשלטונות. הוא גם פעל כשופט פנימי (בוררות ושיפוט בענייני מיסים וחובות) וניהל את ייצוג הקהילה היהודית מול המלכים והסמכויות הפוליטיות.

הוועד הורכב מנציגים של "הארצות", האזורים שהרכיבו את פולין אז. עם השנים השתנו הארצות החברות לפי גבולות המדינה. בתחילה שונה שמו לפי מספר הארצות, ולבסוף נקבע השם "ועד ארבע ארצות" לאחר פרישת ליטא ב-1623 והקמת ועד מדינת ליטא.

מבנה הוועד כלל שבעה דיינים (שופטים), והנציג הבכיר היה תמיד מנציגות לובלין. נציגים נוספים היו מפוזנה, קרקוב ולבוב. בתקופות מסוימות הורחב הוועד ונציגים היו כמעט כשלושים, כלומר ייצג קהילות חשובות רבות.

בתחילת דרכו התקיים הוועד בלובלין, והכינוס השנתי נערך בחורף ותאם ליריד המסחרי בעיר. מאוחר יותר כינסו אותו פעמיים בשנה: חורף בלובלין וקיץ בירוסלב (גליציה).

לפני הקמת הוועד נועדו ראשי הקהילות בלובלין לדון בעניינים ציבוריים. השלטונות רצו גוף יהודי רשמי כדי להקל על גביית המיסים. בתקופה ההיא הוטל על האוכלוסייה "מס גולגולת", מס קבוע לאדם שנועד בין השאר למימון הצבא. גוף רשמי לגביית המיסים הקטין סיכונים לחיכוכים בין השלטון לבין הקהילות.

יהודים הסכימו להקים גוף כזה מכמה סיבות עיקריות: גוף מאורגן ומוכר עזר לדרוש זכויות דתיות, קבע סדר פנימי בין הקהילות ופתח סמכות מוסכמת לביצוע שיפוט ובוררות בסכסוכים פנימיים.

במאה ה-18 פעילות הוועד הצטמצמה. השלטון המרכזי החל להיחלש, והוועד נדרש לשלם יותר לשליטים מקומיים. הקושי להגן על קהילות והגברת המיסים הובילו לפגיעה בתפקודו.

בשנת 1764 החליטו השלטונות להפסיק את גביית המס דרך הוועד ולגבות מיסים ישירות מהיהודים, כפי שנגבו מיתר התושבים. נטען כי הוועד לקח לעצמו חלק גדול מדי מהמיסים, ולכן גביה ישירה תגדיל את הכנסות האוצר. הוטל מס גולגולת של שני זהובים על כל יהודי, והקהילות נדרשו לגבות אותו ולהעבירו לשלטון.

לאחר החלוקות והשינויים הגאו-פוליטיים פסקה למעשה היכולת לתפקוד ועד מסוג זה, ובכך הסתיימה תקופת ההתאגדות היהודית הגדולה במזרח אירופה.

ועד ארבע ארצות היה ארגון חשוב של יהודים בפולין. הוא פעל בין שנות 1520|1580 עד 1764. התפקיד שלו היה לגבות מיסים ולעזור לפתור ריב בין קהילות.

נציגים מכל אזור של פולין נפגשו בוועד. בראש הוועד עמדו שבעה דיינים. דיין זו מילה שמשמעותה שופט. הנציגים הבולטים היו מלובלין, קרקוב, פוזנה ולבוב. לפעמים היו יותר נציגים, עד כמעט שלושים.

הכנסים היו בלובלין בחורף. אחר כך הוסיפו פגישה בקיץ בעיר ירוסלב, שהיא בגליציה.

השלטונות רצו ארגון שיהודי ייגבו עבורם מיסים בקלות. מס גולגולת הוא מס שכל אדם שילם כדי לעזור לממן את הצבא. היהודים קיבלו את הרעיון כי גוף מאורגן יכול להשיג זכויות דתיות, לשמור על סדר ולפתור סכסוכים בין הקהילות.

במאה ה-18 המצב הפוליטי החל להיחלש. הוועד נאלץ לגבות יותר כספים וגם שילם הרבה לשליטים המקומיים. ב-1764 השלטון החל לגבות מיסים ישירות מהיהודים. הוטל מס של שני זהובים על כל יהודי. בגלל שינויי הגבולות והחוקים, הוועד הפסיק לתפקד ועידן ההתאגדות היהודית הגדול נגמר.