ז'אק שיראק

ז'אק רנה שיראק (1932, 2019) היה מדינאי צרפתי שעמד בראש המדינה והעיר. כיהן כנשיא צרפת, כראש ממשלה וכנכבד ראש עיריית פריז.

נולד בפריז למשפחה נוצרית-קתולית. סיים תיכון ב-1950 ולמד באינסיטו דה סטודז פוליטיקס (המרכז ללימודים פוליטיים בפריז) בין 1951, 1954. בצעירותו היה מעורב בפוליטיקה, תחילה בשמאל. לאחר הלימודים שירת בצבא ונפצע במלחמת אלג'יריה על רקע מאבק העצמאות שם. לאחר מכן למד בבית הספר הלאומי למנהל (ENA), מוסד שמכשיר בכירים בממשל.

בשנות ה-60 הפך לקרוב לז'ורז' פומפידו. מונה לראש צוות בלשכתו ובתמיכתו נכנס לפוליטיקה הלאומית. ב-1967 נבחר לפרלמנט וניהל מספר תיקים ממשלתיים, כולל חקלאות וביטחון פנימי. עלו נגדו טענות על ניצול פרצות מס במיוחד בשיפוץ טירתו.

שיראק היה ראש ממשלה לפני שהפך לראש עיריית פריז ב-1977. כראש עיר ביסס את מעמדו והשפעתו הפוליטית. ניסה לנצח בבחירות לנשיאות ב-1981 ו-1988 ללא הצלחה. בבחירות 1986 נוצרה קוהביטסיון, מצב שבו הנשיא וראש הממשלה משתי מחנות פוליטיים שונות, ושיראק מונה שוב לראש ממשלה.

בבחירות 1995 ניצח שיראק והפך לנשיא. בתחילת כהונתו אישר ניסויים גרעיניים בפולינזיה הצרפתית. על רקע לחץ עולמי הכריז בפברואר 1996 שצרפת מפסיקה ניסויים אלה וסיכם על הצטרפות לאמנה לאיסור ניסויים גרעיניים.

מדיניותו הכלכלית כללה קיצוצים והובילה לשביתות ולמתחים פוליטיים. ב-1997 פיזר את הפרלמנט בתקווה לזכות בתמיכה רחבה. המהלך נכשל; היריבים הסוציאליסטים זכו לרוב, ושיראק נאלץ לשתף פעולה בקוהביטסיון כשהוא מוגבל בענייני פנים.

בשנת 2002 זכה בשנית בנשיאות, לאחר שהגיע לסיבוב השני מול ז'אן-מארי לה פן מהמפלגה הלאומית. במהלך חגיגות יום הבסטיליה ב-14 ביולי 2002 נעשה ניסיון התנקשות בחייו שנכשל.

שיראק בלט בהתנגדותו למלחמת עיראק בראשות ארצות הברית. צעדים פנימיים בולטים כללו חוק משנת 2004 שאסר סממנים דתיים בולטים בבתי ספר. ב-2005 דחתה צרפת בחירות משאל עם את הצעת חוקת האיחוד האירופי. ב-2007 הודיע שלא יתמודד שוב וניצב מאחורי המועמד ניקולא סרקוזי.

שיראק נפטר ב-26 בספטמבר 2019.

ב-15 בדצמבר 2011 הורשע שיראק בעבירות שחיתות ומעילה מתקופתו כראש עיריית פריז. הורשע גם שבעה מקורביו. נגזר עליו עונש של שנתיים מאסר על תנאי.

כראש ממשלה תמך בשיתוף פעולה עם עיראק והיה בין האחראים לאספקת כור גרעיני לעיראק, שהוחרב בהמשך. כנשיא, ב-1995, הכיר לראשונה באחריות משטר וישי לגירוש יהודי צרפת במחנה ההשמדה, והתנצל בפורמולה היסטורית. בשנותיו האחרונות גברה החרפה של אירועים אנטישמיים בצרפת; שיראק גינה אותם והבטיח לפעול נגדם.

מדיניות החוץ שלו נעה בין עמדות פרו-ערביות וביקורתית כלפי ישראל, לתקופות של גישורים. יחסו ליאסר ערפאת היה חם, והוא ארח אותו לטיפול רפואי בפריז. לאחר מותו העניק לו שיראק טקס אשכבה ממלכתי. שיראק גם ביקר בישראל, השתתף בהלוויית יצחק רבין, ולעולם יחסיו עם מנהיגים ישראלים היו לפעמים מתוחים ולעתים מתנדנדים.

ז'אק שיראק נולד ב-1932 ומת ב-2019. הוא היה מנהיג גדול בצרפת.

למד בבית ספר גבוה לפוליטיקה. שירת בצבא ונפצע באלג'יריה. אחר כך למד ב-ENA. ENA זה בית ספר שמכשיר אנשים לנהל מדינה.

עבד אצל הנשיא פומפידו. הפך לראש עיריית פריז ב-1977. ראש עיר = האדם שמנהל את העיר. הוא נשאר בתפקיד שנים ארוכות.

ב-1995 נבחר לנשיא. הוא אישר ניסויים גרעיניים בתחילה. לאחר מכן הכריז שצרפת מפסיקה ניסויים אלה.

בשנת 2002 נבחר שוב לנשיא. באותו קיץ ניסו לירות עליו ביום הבסטיליה, אבל הוא ניצל.

שיראק התעמת עם ארצות הברית בנוגע לעיראק. הוא גם קידם חוק ב-2004 שאסר לבישה בולטת של סמלים דתיים בבתי ספר.

ב-2007 הודיע שאינו מתמודד יותר ופנה מהפוליטיקה.

ב-2011 הורשע ששימש בכספים שלא כראוי כשהיה ראש עיר. נגזר עליו עונש על תנאי.

ב-1995 הודיע שצרפת אחראית על גירוש יהודים בזמן מלחמת העולם. הוא התנצל על כך. הוא אהב גם את מנהיג הפלסטינים יאסר ערפאת, והעניק לו כבוד לאחר מותו.