ז'ורז' ז'אן רמון פומפידו (5.7.1911, 2.4.1974) היה פוליטיקאי צרפתי מרכזי. הוא כיהן כראש ממשלת צרפת מ-1962 עד 1968 וכנשיא מ-1969 עד מותו ב-1974.
נולד בכפר במרכז צרפת במשפחה צנועה. הוריו היו מורים. למד בבתי ספר גבוהים בספרות והמשיך לשירות צבאי במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה לימודים וספרות היו חלק חשוב בחייו.
לאחר מכן עבד בבנק רוטשילד, עלה במהירות והפך למנהל כללי. הרקע הפיננסי שלו חיזק את היכולת שלו להבין כלכלה ולהשפיע על מדיניות התיעוש של צרפת. בהמשך ניהל גם קרן שקשורה לבת שארל דה גול.
ב-1962 מונה לראש ממשלה תחת שארל דה גול. כהונתו הייתה הארוכה ביותר ברפובליקה החמישית. בתקופת כהונתו המשיכה צמיחה כלכלית והחלו רפורמות תעשייתיות נרחבות.
בשנת 1968 פרץ משבר מאסיבי של מחאות סטודנטים ושביתות עובדים ("מאי 1968"). פומפידו פעל בפרגמטיות: ניהל משא ומתן עם איגודים מקצועיים ומעסיקים. התוצאה כללה את הסכמי גרנל, שהעניקו שכר ותנאים טובים יותר לעובדים והרגיעו את השביתה.
במהלך שנות ה-60 הנהיג השקעות בעיסוקים כמו רכב, חקלאות, פלדה, תקשורת, גרעין וחלל. הוקמו גם שכר מינימום (SMIC) ומשרד לאיכות הסביבה. פרויקט הרכבת המהירה (TGV) החל בתקופה זו.
פרשת מרקוביץ' הייתה שערורייה פוליטית שעסקה במותו של שומר ראש ובשמועות שפגעו בתדמית המשפחתית של פומפידו. הוא הכחיש את ההאשמות ושמר על אמון ציבורי מספיק כדי להתמודד על הנשיאות.
ב-1969 נבחר לנשיא. כהונתו המשיכה קו של מודרניזציה כלכלית ותרבותית. הוא תמך בפרויקטים טכנולוגיים ותשתיתיים, כמו תוכנית הגרעין האזרחית ו-Arianespace לשיגורי לוויינים. ב-1973 התיר את כניסת בריטניה לקהילה האירופית.
הוא היה גאוליסט (עקרון מדיני שהדגיש עצמאות צרפת), אך פרגמטי יותר מבחינת שיתוף פעולה בינלאומי.
פומפידו חיפש יחסים מאוזנים. הוא חימם יחסים עם ארצות הברית של ניקסון, ושמר קשרים גם עם ברית המועצות. כמו כן קידם קשרים עם מדינות אפריקה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. מדיניותו שילבה שיתוף פעולה כלכלי עם שמירה על עצמאות צרפת.
כנשיא פעל לעדכן את פריז: הקים את מרכז בובורג, שנקרא אחר מותו מרכז פומפידו, ואישר בנייה ושינויי תשתית בעיר. הוא קידם גם שינויים בשווקים ובמבנים עירוניים.
פומפידו מת ב-2 באפריל 1974 במהלך כהונתו. סיבת המוות הייתה מחלת ולדנסטרום (צורת סרטן דם נדירה). לווייתו הייתה רחבת היקף, והוכרז יום אבל לאומי.
פומפידו הותיר חותם בתחום התרבות והתשתיות. מרכז פומפידו בפריז נפתח ב-1977 ונודע בעולם. יש גם מוזיאון בעיר הולדתו וסניפים אחרים של מרכז הפומפידו מחוץ לצרפת.
פומפידו היה אוהב ספרות. פרסם אנתולוגיה של שירה צרפתית (1961) וחיבר מספר מהדורות ודיבורים שהתפרסמו לאחר מותו.
שמו נותר קשור לפרויקטים תרבותיים ותשתיתיים שנמשכו גם אחרי מותו.
ז'ורז' פומפידו (1911, 1974) היה מנהיג צרפתי. הוא היה ראש ממשלה ואז נשיא.
נולד בכפר באמצע צרפת. משפחתו הייתה פשוטה. למד ספרות ועבד גם בבנק. חלק חייו נקשר לספרים ואמנות.
הוא היה ראש ממשלה מ-1962 עד 1968. בשנות ה-60 צרפת גדלה במהירות.
בשנת 1968 היו הפגנות גדולות ועצרו הרבה אנשים בעבודה. פומפידו דיבר עם המנהלים והאיגודים כדי למצוא פתרון. בסוף קיבלו עובדים שכר ותנאים טובים יותר.
הוא התחיל פרויקטים חשובים כמו רכבת מהירה (TGV). הוא גם עזר לקבוע שכר מינימום. שכר מינימום היא התשלום הכי קטן שמישהו יכול לקבל עבור עבודה.
ב-1969 נבחר לנשיא. הוא עבד על מדע, חלל ורכבות. הוא תמך גם באמנות.
פומפידו שמר על יחסים ידידותיים עם מדינות אחרות. הוא ביקר במדינות אפריקה והתייעץ עם ארצות הברית.
הוא בנה מרכז תרבות גדול בפריז. המקום נקרא מרכז פומפידו על שמו.
פומפידו מת ב-1974 ממחלת דם חמורה. המדינה עצרה לכבודו.
הוא זכור בגלל הרכבת המהירה, מרכז האמנות ושינויים בעיר פריז.
אהב ספרים ופרסם אסופה של שירים.
תגובות גולשים