ז'ירונדינים

ז'ירונדינים (Girondins) היו פלג פוליטי בזמן המהפכה הצרפתית, שפעל בעיקר בין סוף 1791 ועד ההפיכה של ה-2 ביוני 1793. השם הגיע מאזור הז'ירונד ונכנס לשימוש בעיקר על ידי יריביהם והיסטוריונים. הם לא היו מפלגה מאורגנת במובן המודרני, אלא קבוצה של צירים וחברים בעלי נטיות דומות.

הקבוצה נולדה מסביב למועדונים פוליטיים כמו ה-Cercle social (״המעגל החברתי״). דמויות מובילות היו ז'אק-פייר בריסו (עיתונאי ונואם) וז'אן-מארי רולאן. הם קיבלו תמיכה בחלק מהיעקובינים (יעקובינים, מועדון פוליטי חשוב במהפכה), ושאפו לחזק את המהפכה דרך פעולה חוץ־מדינית, כולל הכרזת מלחמה באויבי המהפכה כדי לחשוף בגידות אפשריות של המלך.

בריסו ודומיו דחפו למלחמה באפריל 1792. הם האשימו את הגנרלים ואת החצר בכישלונות הצבאיים. המינוי של שרי ממשלה שתמכו בהם הסתיים בגל של פיטורים ב-13 ביוני 1792, ובתגובה הם ארגנו הפגנה גדולה בארמון הטווילרי ב-20 ביוני. המאורעות האלו סימנו תחילת היחסים המתוחים עם היעקובינים והשמאל הפריזאי.

כשהוועידה הלאומית (הקונבנט) תפסה את מרכז הבמה לאחר תפיסת הטווילרי והכנסת המלך לכלא, היחסים הפוליטיים הוטתו. המונטניארדים (Montagnards, פלג שמאל קיצוני בוועידה) בראשות רובספייר, דנטון ומארה, הפכו לראשונים בזירה הפוליטית. בערך 160 צירים מתוך 749 סובבו סביב בריסו ורולאן והמשיכו לייצג עמדה מתונה יותר לעומת המונטניארדים.

הז'ירונדינים לא תמכו מיידית בהוצאה להורג של לואי השישה-עשר. הם רצו לקשור החלטה כזו לחוקה חדשה. לקראת סכסוך זה התרבו ההתקפות העיתונאיות עליהם. הם גם קידמו ביזור סמכויות לטובת המחוזות (פדרליזם) ונאבקו בגישה הריכוזית של פריז. כתוצאה מכך הם הוחרמו מהיעקובינים באוקטובר 1792 והעימות עבר לרצפת הוועידה.

ההסתה המתמשכת בעיתונות ובקמפיינים הציבוריים הגבירה את הלחץ על הז'ירונדינים. סנקילוטים (sans-culottes, מעמד העובדים והעם הפריזאי) ומנהיגים קיצוניים דרשו את הדחתם והשפטתם. הדוגמה הבולטת היא המפקד דומורייה שוויתר על צרפת וצורף לאויבים ב-5 באפריל, מה שחיזק את ההאשמות לכך שחלק מהז'ירונדינים בוגדים.

באחרית מאי־תחילת יוני 1793 גברה הלחץ: מנהיגים רדיקליים קראו להדחת עשרים ואחת צירים ז'ירונדינים. ב-2 ביוני המשמר הלאומי והסנקילוטים נכנסו לוועידה ותבעו מעצר של הצירים. הוועידה נשענה על הלחץ והסגירה אותם להמון. אחרי כן נוצר שלטון מונטניארד חזק, וההרשעה וההוצאות להורג הגיעו בשלב הטרור. בריסו והאחרים הוצאו להורג ב-31 באוקטובר. רבות מהדמויות שהצטרפו לפדרליסטים ניסו להילחם או לברוח, ורבים מהז'ירונדינים שנותרו נפלו או מתו.

למרות שאופיים של הז'ירונדינים היה מורכב, חלקים מהם קראו לרפורמות מתונות וחיזוק המחוזות, עמדותיהם תויגו על ידי יריביהם כבוגדות ומלוכניות. ה-2 ביוני 1793 סימן את סופם כבירה פוליטית משמעותית במהפכה.

ז'ירונדינים היו קבוצה פוליטית בצרפת בזמן המהפכה. הם פעלו בעיקר בין 1791 ל-1793. השם הגיע מאזור שנקרא ז'ירונד.

הקבוצה התחילה סביב מועדון בשם ״המעגל החברתי״. מנהיגים חשובים היו ז'אק-פייר בריסו וז'אן-מארי רולאן. הם רצו שנלחמו באויבי צרפת. הם חשבו שמלחמה תחשוף מי בוגד. הם היו חזקים באספה ובממשלה לתקופה קצרה ב-1792.

כשהמלך הושם בכלא והאספה החדשה עבדה, קמו דמויות חדשות כמו רובספייר. קבוצות אחרות בפריז, שנקראו מונטניארדים (קבוצה שמאלית), הצטרפו נגד הז'ירונדינים. הז'ירונדינים רצו יותר כוח למחוזות והם לא אהבו שכל ההחלטות יוצאות מפריז. הם גם נאבקו בשמלשים שקראו להוציא את המלך להורג מיד.

התמרדו נגדם תושבי פריז המכונים סנקילוטים (אנשי השכבות העובדות בפריז). ב-2 ביוני 1793 כוחות מצעידו אל האספה וביקשו לעצור כמה מצירי הז'ירונדינים. רבים מהם נעצרו והוצאו להורג מאוחר יותר. בריסו והאחרים הוצאו להורג ב-31 באוקטובר במהלך תקופת הטרור. אחרי זה, הקבוצה כבר לא חזרה לשלטון.

הז'ירונדינים רצו שינויים, אבל קיפלו תחת לחצים פוליטיים חזקים. הדבר הוביל להתנגשות קשה עם קבוצות אחרות ולסיום שלהם ככוח מרכזי.