זינא (זינה) רבינוביץ' (1895 בבנדרי, בסרביה, 1965 בתל אביב) הייתה סופרת ביידיש, תיירת תרבות ועיתונאית. היא כתבה גם בעברית.
זינא התחנכה בבנדרי וסיימה את לימודיה בגימנסיה (בית ספר תיכון יהודי). כנערה נמשכה לציונות, התנועה לשיבת יהודים לארץ, ועלתה לראשונה לארץ ב‑1913. אחרי שנה חזרה לבית הוריה. ב‑1917 נסעה למוסקבה ולמדה באוניברסיטת מוסקבה. בסוף 1919 עלתה שנית לארץ על האונייה "רוסלאן".
מוצא דרכה כמטיילת תרבותית החל באמצע שנות העשרים. במשך כ‑40 שנה נדדה בין קהילות יהודיות באסיה, אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. היא תיארה אזורים רחוקים, החיים היהודיים בהם ואספה חומר לספריה המאוחרים. לעיתים כונו מעשיה כפעילות של סופרת‑שגרירה, שכן בכל מקום חקרה שורשים יהודיים.
כתבותיה וסיפוריה הופיעו בירחון "השילוח" ובדו‑שבועון הילדים "שתילים" שיצא במוסקבה. היא פרסמה ביידיש ובעברית, ודבריה נדפסו בעיתוני ילדים ונוער ברחבי העולם היהודי.
בשנת 1961 השתקעה בתל אביב. עד פטירתה עסקה בכינוס סיפוריה והוצאתם לאור. ספריה, בעברית וביידיש, נדפסו בניו יורק, בבואנוס איירס, במקסיקו ובתל אביב.
תרגמה את הרומן "על גדות נהר מוסקבה", המתאר את חיי היהודים ברוסיה הסובייטית, מאת מירלה בלאנק (ניומן), תל אביב, 1964.
זינא (זינה) רבינוביץ' נולדה ב‑1895 בבנדרי שבסרביה. היא מתה בתל אביב ב‑1965. היא הייתה סופרת ביידיש. יידיש היא שפת יהודים מאירופה.
למדה בגימנסיה. גימנסיה פירושו תיכון. כנערה התחברה לציונות. ציונות היא התנועה שרצתה שיהיו יהודים בארץ ישראל. ב‑1913 עלתה לארץ לראשונה. ב‑1917 נסעה למוסקבה ולמדה שם. ב‑1919 חזרה לארץ על האונייה "רוסלאן". אונייה זה ספינה גדולה.
מ‑העשרים ועד כמעט ארבעים שנה נדדה בין קהילות יהודיות באסיה, אירופה, אמריקה הצפונית ודרומית. היא כתבה על המקומות והאנשים שם. כתבותיה הופיעו בעיתונים כמו "השילוח" ובמו־ילדים "שתילים".
בשנים האחרונות חיברה וסידרה את סיפוריה. היא גם תרגמה את הרומן "על גדות נהר מוסקבה" על חיי יהודים ברוסיה, תל אביב 1964.
תגובות גולשים