זמירות ופיוטים לשבת

זמירות ופיוטים לשבת הם שירים ותפילות שבדרך כלל מושרים במהלך סעודות השבת, ולעתים גם בבית הכנסת.

פיוט הוא שיר דתי קצר שמתווסף לתפילה או לסעודה.

רוב הזמירות חוברו בין המאות ה-14 וה-17, אך יש גם פיוטים קדומים יותר ופיוטים חדשים שנוספו מאז.

המטרה של הזמירות היא להנעים את סעודות השבת, להבדיל אותן מארוחות יומיומיות ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקורות למנהג זה מגיעים כבר מהתלמוד הבבלי ומספר הזוהר.

"ברכון" (ביידיש: בענטשער'ל) הוא חוברת קטנה שבה סדר הברכות והפיוטים לשבת. היא כוללת קידוש, הברכת המזון והזמירות לערבים ולמועדים שונים. הברכון הראשון הודפס בפראג בשנת ה'רע"ה.

הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל על מתנת יום המנוחה, ותיאור חשיבות השבת. בחלק מהזמירות למוצאי שבת מוזכר אליהו הנביא, שנחשב לפי המסורת לנוכח במוצאי שבת.

כמה מהזמירות חתומות באקרוסטיכון, כלומר שמות המחבר מופיעים באותיות הראשונות של כל בית או שורה.








עם השנים יצאו מהדורות רבות של זמירות, שבהן הוסיפו פירושים, פיוטים חדשים וטקסטים ללימוד בזמני הסעודות. מהדורות אלה כללו גם תוספות מיוחדות לשבתות ולמועדים.

זמירות ופיוטים לשבת הם שירים שמושרים בסעודות השבת ובבית הכנסת.

פיוט = שיר דתי קצר.

רוב השירים נכתבו בין המאות ה-14 ל-17. יש גם שירים ישנים וחדשים.

הסיבה לשירים היא להפוך את ארוחת השבת למיוחדת ולזכור דיבורים של תורה.

ברכון (ביידיש: בענטשער'ל) הוא חוברת קטנה עם ברכות ושירים לשבת. היא כוללת קידוש וברכת המזון. הברכון הראשון הודפס בפראג בשנת ה'רע"ה.

בכמה מזמירות מוזכר אליהו הנביא. אליהו = נביא מיוחד לפי המסורת.

יש מזמירות שנכתבו על ידי אנשים, ולפעמים השם שלהם מופיע בתחילת השורות.








עם הזמן הופיעו מהדורות רבות של הזמירות. מהדורות אלה הוסיפו שירים חדשים ופירושים קצרים.