זמירות ופיוטים לשבת
זמירות ופיוטים לשבת הם שירים שמושרים בסעודות השבת ובבית הכנסת. פיוט = שיר דתי קצר. רוב השירים נכתבו בין המאות ה-14 ל-17. יש גם שירים ישנים וחדשים. הסיבה לשירים היא להפוך את ארוחת השבת למיוחדת ולזכור דיבורים של תורה. ברכון (ביידיש: בענטשער'ל) הוא חוברת קטנה עם ברכות ושירים לשבת. היא כוללת קידוש ו...
סעודת יום שבת
זו הסעודה השנייה שבאים אליה בשבת. היא נעשית בבוקר, אחרי התפילה. חכמים כתבו שכבוד יום השבת חשוב מאוד. אם אפשר לאכול רק בסעודה אחת, עדיף לאכול בבוקר. הסעודה מתקיימת אחרי תפילות שחרית ומוסף. לפעמים התפילה מתארכת, והאנשים מתייעצים מה לעשות. לפני שהאוכלים יושבים לשולחן ברוכים על יין. זאת ברכה שנק...
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז הייתה קבוצת יהודים דתית במאה ה-12 וה-13. חסידים כאן פירושו אנשים שמחפשים קדושה. מייסד חשוב שלה הוא רבי יהודה החסיד. הוא כתב ספר בשם "ספר חסידים". משפחת קלונימוס הגיעה מאיטליה לגרמניה לפני כן. במאה ה-13 חלק מחסידי אשכנז עברו לפולין, לאיטליה ולספרד. התנועה נחלשה במאה ה-14. אך הספרים של...
שיר הכבוד
שיר הכבוד, שנקרא גם "אנעים זמירות", הוא פיוט, שיר תפילה יהודי ישן. הוא נכתב בערך במאה ה-11, 12. המחבר לא ידוע בוודאות. חלק מהכתבים מייחסים את השיר לרבי יהודה החסיד, אבל כנראה נכתב לפניו. יש גם שמות אחרים שהציעו המחברים. בקהילות רבות שרים את השיר בשבת ובחג אחרי תפילת מוסף. יש קהילות שאומרים אותו ר...
מוצאי שבת
עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. בגיטרה מותר לנגן אחרי השבת. בגיטרה אסור לנגן בשבת עצמה. מוצאי שבת הוא הזמן אחרי שהשבת נגמרת ועד שתחל יום ראשון. אנשים רבים מתפללים ואומרים "שבוע טוב". יש סעודה מיוחדת שנקראת מלווה מלכה. מלווה מלכה פירושו ארוחת־פרידה מהשבת. שם שרים שירי שבת ועושים סדר שקט ונעי...
שלהבת (תזמורת)
שלהבת הייתה תזמורת חסידית (קהילה דתית) שהוקמה ב-1994 על ידי גלעד פוטולסקי ויחיאל גרינברג. בבסיס עבדו שבעה נגנים ביחד. ב-2006 הופיעה לעתים גם להקת כנרים בשם "מיתרי שלהבת". ב-2005 עזב יחיאל גרינברג והקים להקה חדשה בשם "להבה". גלעד פוטולסקי נשאר זמר ונגן קלידים והמשיך להשתמש בשם שלהבת. הלהקה הוציאה 15 ...