חואן רמון חימנס

חואן רמון חימנס (24.12.1881, 29.5.1958) היה משורר וסופר ספרדי. שמו קשור במיוחד לספר פלטרו ואני, המתאר את הקשר בין חמור כפרי לבין המשורר. זהו אחד הספרים החשובים בספרות הספרדית במאה ה-20. הספר תורגם לעברית ב-1963 ויצאה תרגום חדש ב-2006.

חימנס נולד בכפר מוגר שבאנדלוסיה. בגיל 15 עבר לסביליה ולמד ציור ומשפטים. זמן קצר לאחר מכן הוא ויתר על לימודיו והתמסר לכתיבה. השירים הראשונים הושפעו מגוסטבו אדולפו בקר. לאחר פרסום שיריו הוזמן למדריד והצטרף לחוגים המודרניסטים, קבוצות משוררים שחיפשו סגנון חדש, ומאוחר יותר ייסד שני כתבי-עת ספרותיים.

ב-1900 מת אביו, והוא נכנס לדיכאון ואושפז בבורדו. שוחרר לאחר חודשים ושב למדריד עד 1902. ב-1905 חזר לכפרו, וב-1911 התיישב סופית במדריד. ב-1913 הכיר את זנוביה קמפרובי אימר, שנשאה לו ב-1916. ב-1935 דחה הצעה מהמוסדות הספרדיים, וב-1936 קיבל תפקיד דיפלומטי בקונסוליה בוושינגטון. עם פרוץ מלחמת האזרחים עזב עם אשתו את ספרד והיגר לארצות הברית, אחר כך לקובה ולפוארטו ריקו. לאורך חייו חווה התקפי דיכאון נוספים ואושפז פעמים.

ב-25 באוקטובר 1956 הוענק לו פרס נובל לספרות, פרס עולמי חשוב לסופרים. אשתו מתה שלושה ימים לאחר מכן, והוא נחלש עד יום מותו ב-1958.

חואן רמון חימנס (1881, 1958) היה משורר ספרדי. משיריו המפורסמים הוא כתב את פלטרו ואני. פלטרו הוא חמור וחבר של המשורר.

נולד בכפר באנדלוסיה. בגיל 15 עבר לסביליה ולמד ציור ומשפטים. אחרי זמן בחר לכתוב שירים. אביו מת ב-1900. זה הכעיס אותו והיה עצוב מאוד. הוא טופל והבריא.

הוא התחתן עם זנוביה ב-1916. ב-1936, כשהחלה מלחמה בספרד, הם עזבו לארצות הברית. הם עברו גם לקובה ולפוארטו ריקו. ב-1956 קיבל פרס נובל, פרס חשוב על כתיבה. אשתו מתה שלושה ימים מאוחר יותר. הוא מת ב-1958.