חוק התכנון והבנייה

חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה, 1965 מסדיר את פעולתם של גופי התכנון בישראל מהרמה הארצית ועד לרמה המקומית. החוק עוסק בתוכניות מתאר, שימור אתרים, סלילת דרכים, נגישות לאנשים עם מוגבלות, רישיונות בנייה ועוד. עד כה נחקקו לחוק 137 תיקונים.


חוק התכנון והבנייה מפרט עבירות הקשורות לבנייה ללא היתר או סטייה מהיתר, ואת העונשים שנקבעו לכל עבירה.

אם מישהו הורשע בבנייה ללא היתר, בית המשפט יכול להתיר את הבנייה אך גם להטיל קנס נוסף. קנס זה יכול להיות בשיעור כפול משווי המבנה או התוספת שנבנו ללא היתר. כאשר נבנתה סטייה מהיתר, הקנס יכול להיות כפול השווי כפי שהיה ללא הסטייה.

(אין פירוט נוסף בסעיף זה בטקסט המקורי.)

אם יש חשד לסיום עבודות בנייה ללא היתר או תוך סטייה מההיתר, מספר גורמים יכולים להורות על עצירת הבנייה לתקופה קצרה. בין הגורמים: הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז, מהנדס העיר, יושב ראש הוועדה המקומית או קצין משטרה בדרגת מפקח. צו כזה נקרא "צו הפסקה מנהלי", פקודה זמנית להפסיק עבודות לפני הגשת כתב אישום.

"צו הריסה מנהלי" ניתן כאשר שימוש או מבנה חורג מהיתר או מתוכנית הבינוי. יושב ראש הוועדה המקומית יכול להורות על הריסה, בתנאי שהוגש תצהיר חתום על ידי מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית. תצהיר הוא הצהרת מהנדס בכתב.

במאי 2012 אושר בקריאה טרומית תיקון המגביל הריסת מבנה המשמש לצורכי דת. לפי התיקון, יש לקבל אישור של שר הפנים ושל השר לשירותי דת לפני ההריסה.

תיקון מספר 116, המכונה "חוק קמיניץ", יצר אפשרות לאכיפה מנהלית על עבירות בנייה. התיקון נועד לתקן בעיות בנוגע לבנייה בלתי חוקית ולייעל את הטיפול. נרשמו טענות שהוא פוגע בעיקר במבנים חקלאיים במושבים ומנוצל פוליטית נגד יישובים ערביים.

הנתונים שהוצגו לאחר כניסת החקיקה מראים ירידה בעבירות הבנייה: 41% בירידה בעבירות נפוצות ו־75% בירידה בעבירות חמורות בשנים 2017, 2019. בשנת 2019 הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי. מתוכן, 496 מבנים נהרסו על ידי בעלי הנכסים מרצונם, ו־182 קיבלו הארכה לפינוי מרצון. 37 מאת אלה ערערו. מבין העבריינים שלא שילמו ולא הרסו, 549 הועברו לטיפול ההוצאה לפועל. זאת בהשוואה למימוש של פחות מ־20% צווי הריסה והפסקת עבודה לפני חוק קמיניץ.

תיקון מספר 136, המכונה "חוק החשמל" (התשפ"ב, 2022), אושר בינואר 2022. לפי התיקון, ניתן יהיה לחבר מבנים לחשמל, מים וטלפון גם ללא היתר בנייה ותעודת גמר, בכפוף לתנאים מסוימים. המטרה היא לאפשר חיבור בטוח וחוקי לבתים שנבנו ללא היתר, ולשפר את רמת החיים של אנשים שגרו שנים בלי תשתיות מתאימות.

הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ ווליד טאהא וקבוצת חברים ערבים. לפי דברי ההסבר, ביישובים רבים, בעיקר ערביים, לא ניתנו היתרי בנייה משום חוסר תכנון, ולכן אנשים נאלצו להתחבר לתשתיות בצורה לא חוקית ולעיתים מסוכנת. החוק נועד להסדיר חיבורים אלו באופן בטוח, לפי דרישות הבטיחות של חברת החשמל.

הדיון בכנסת לווה בהחרמות ובמחלוקות: סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית החרימו את הדיון. החוק עבר בקריאה שלישית בתמיכה של 61 חברי כנסת, כאשר 3 נמנעו.

חוק התכנון והבנייה מסדיר איך נבנים בניינים ודרכים בישראל. החוק עוסק בתוכניות, שימור אתרים ונגישות לאנשים עם מוגבלות.

יש בחוק רשימה של מעשים לא חוקיים בבנייה. מי שבנה בלי אישור עלול לקבל עונש.

אם בנו בלי היתר, אפשר לשלם קנס גדול. הקנס יכול להיות כפול משווי המבנה שבנו ללא היתר.

"צו הפסקה מנהלי", פקודה להפסיק בנייה זמנית. פקודה כזו יכולה לצאת מהוועדה המקומית, מהנדס העיר או מהמשטרה.

"צו הריסה מנהלי", פקודה להרוס מבנה חורג. אפשר להוציא אותו אם מהנדס חתם על תצהיר. תצהיר, כתב חותם של מהנדס.

בשנת 2012 הוחלט שקודם להרוס מבנה שמשרת דת, צריך את אישור שר הפנים ושר השירותים הדתיים.

תיקון זה נתן אפשרות לאכיפה מנהלית חזקה יותר נגד בנייה בלתי חוקית. אחרי החוק ירדו עבירות הבנייה. בין 2017 ל־2019 חלה ירידה של 41% בעבירות נפוצות ו־75% בחמורות. בשנת 2019 הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי. 496 מבנים נהרסו על ידי בעלי הבית, ו־182 קיבלו זמן לפינוי מרצון.

בשנת 2022 עבר תיקון שמאפשר לחבר בתים לחשמל, מים וטלפון גם בלי היתר בנייה, בתנאים מסוימים. המטרה היא לאפשר חיבורים בטוחים ולשפר את החיים של אנשים שגרו שנים בלי תשתיות. התיקון הוצע על ידי ח"כ ווליד טאהא. החוק אושר בכנסת ב־5 בינואר 2022.