חוקי שמות

חוק שמות הוא חוק המסדיר רישום ובחירת שמות לאנשים. במדינות שונות החוק פועל בדרגות שונות: בחלק מהמדינות, כמו ישראל, ההתערבות מינימלית; במדינות אחרות יש כללים נוקשים על מה מותר ומה אסור.

חוק פחות מתערב כולל הוראות פשוטות לגבי רישום ושינוי שמות. חוק יותר מגביל עשוי לאסור שמות מעליבים, שמות שמבלבלים מינית, שמות בעלי משמעות שלילית או להגביל מספר שמות.

הצדק למגבלות נימוקו לעתים בהגנה על הילד. המחשבה היא ששם פוגע בילד אם הוא מוזר או מעליב, ושבעלי תפקידים צריכים להגן על טובת הילד. אלברט מהרביאן, פרופסור לפסיכולוגיה, טוען כי ילדים עם שמות לא מקובלים מצליחים פחות בבית הספר.

חוק השמות משנת 1956 מגדיר איך נותנים ושומרים על שמות בישראל. בדרך כלל אין הגבלה רחבה על שמות פרטיים, ואפשר לשנות שם משפחה בנישואין. החוק מסדיר גם מקרים בהם ההורים במחלוקת על השם.

בשנת 1901 הוחייב שימוש בשם משפחה. ב-1982 הוחל חוק מפורט יותר, שאסור שמות מעליבים.

ב-1911 התיר החוק שמות לא־קתוליים אם הם אותנטיים למסורת המשפחה. במקרים של ספק היו מפנים את העניין לפרופסור אוניברסיטה לבדיקה במילונים. בעת החדשה פורסמו רשימות שמות מותרים ואסורים באתר משרד המשפטים. שמות אסורים כללו, בין היתר, "לוליטה", "מרדונה", "מונה ליסה" ו-"Ovnis" (עב"מ). בשנים האחרונות הועלתה הצעה לשחרור הבחירה עד כדי איסור על שמות שמפירים כבוד האדם.

עד 2002 היה על ההורים לבחור מרשימה סגורה. מאז שונה החוק ומותר לרשום שמות שלא קללות, משפילות, מיניות או שמות מחלות.

בשנת 2006 הותר להורים לבחור שמות שלא מתוך הרשימה המאושרת, כולל שמות ממדינות אחרות.

באפריל 1998 נחקק חוק שמגביל שמות. אינך יכול לבחור שמות שמגוחכים, פוגעניים או הסותרים אמונה דתית. ילד יכול לקבל עד שני שמות בלבד. לא מתיר שימוש בשמות של בנים לבנות או להפך. פקידי ממשלה בודקים ומחליטים אילו שמות אסורים. המבקרים טוענים שהחוק פוגע בחופש הבחירה; הממשלה ציינה דוגמאות לשמות בעייתיים בשפה הספרדית, וגם את השם "H2O".

נדרש אישור ממשלתי לשם, שאינו מאשר שמות עם הקשר לא־איסלאמי.

אין לתת יותר משני שמות. אסורים שמות מגוחכים, וולגריים או פוגעניים. לא נותנים שמות של בנים לבנות ולהפך. אם ההורים מסרבים לשנות שם פסול, פקיד משרד הפנים רשאי לבחור שם ולהרשימו בתעודה.

חוק מתקופת נפוליאון הגדיר רשימה של כ-200 שמות. ב-1992 הוסרה ההגבלה, אך משרד הפנים עדיין רשאי לפסול שם שעלול לפגוע בילד.

חוק שמות קובע איך נותנים ושומרים על שמות לאנשים. בחלק מהמדינות החוק חמור יותר, ובאחרות הוא רך יותר.

יש חוקים פשוטים ויש חוקים שמגבילים שמות מעליבים או לא מתאימים.

אנשים שמגינים על ילדים אומרים ששמות רעים יכולים לפגוע בהם. פרופסור אלברט מהרביאן טוען שלפעמים ילדים עם שמות מוזרים מצליחים פחות בבית הספר.

חוק משנת 1956 מסדיר את מתן השמות. בדרך כלל אין איסורים רחבים, ומשנים שם משפחה בעת נישואין.

ב-1901 קבעו שם משפחה לחייב. ב-1982 אסרו שמות מעליבים.

ב-1911 התירו שמות לא־קתוליים אם הם מתאימים למסורת. פרקים אסרו שמות כמו "לוליטה" ו-"מונה ליסה".

עד 2002 היה צריך לבחור מרשימה. מאז הורו שאסור לבחור קללות או שמות משפילים.

ב-2006 הורשו הורים לבחור שמות שאינם רק מרשימה מקומית.

ב-1998 הגבילו שמות מגוחכים ופוגעניים. אפשר לתת עד שני שמות בלבד.

צריך אישור רשמי; שמות שאינם איסלאמיים לא מתקבלים.

אסור לתת שמות מגוחכים או שמות של בנים לבנות. פקיד יכול לבחור שם אם ההורים מסרבים.

בעבר היו רשימות שמות. ב-1992 בוטלה החובה, אך עדיין אפשר לפסול שמות שפוגעים בילדים.