מאמר "חזון הצמחונות והשלום" דן במעמדה של הצמחונות ביהדות. המאמר נערך על ידי הרב דוד כהן (ה"נזיר") על בסיס שני מאמרים של הרב א.י. הכהן קוק: "אפיקים בנגב" ו"טללי אורות".
הרעיון המרכזי הוא שאידיאל הצמחונות משויך לעתיד מוסרי מתוקן. כיום, לפי הרב קוק, האנושות עדיין נמצאת בנסיגה מוסרית. לכן התורה לא אסרה כללית אכילת בשר. ההיתר בתנ"ך מובא כמציאות זמנית, שלאחר התיקון המוסרי ייעלם הצורך בבשר.
הרב קוק טוען שאדם הראשון ניזון מצומח. אחרי המאורע ההיסטורי של המבול הותר בשר. אך העתיד יוביל לחזרה למעלה מוסרית שבה צמחונות תהיה הנורמה. המושג "הארת השכל" (הבנת עקרונות מוסריים בעזרת ההגיון) תסייע לזכות בתיקון הזה.
הרב קוק נותן כמה סיבות מדוע אין לעודד צמחונות עכשיו:
- גוף ונפש נחלשו בגלל הנפילה המוסרית. הבשר נותן כוח פיזי. כוח זה מאפשר לימוד ועבודה שכלית, שמובילים להתעלות מוסרית.
- קודם צריך לשפר יחס בין בני אדם. זאת עבודה מוסרית בסיסית יותר מאשר לעסוק מיד בזכויות בעלי החיים.
- הבדל מהותי בין אדם לבעל חיים עדיין הכרחי. אכילת בשר משמר מרחק נפשי שמונע בלבול זה.
- חשש שניסיון להשוות בין אדם לחיה יאפשר לרשעים להצדיק פגיעה בבני אדם.
הרב קוק מפרש מצוות רבות כהסתייגות מוסרית מן ניצול בעלי החיים, כדי להכין את האנושות לעתיד בלי שימוש בחיי בעלי חיים. דוגמאות שהוא מזכיר:
- כיסוי הדם: ציווי לכסות את דם החיה אחרי שחיטה, כדי לעורר בושה מהפעולה.
- איסור בשר בחלב: האיסור על לבשל בשר בחלב (בשר בחלב = ערבוב מזון מן החי וחלב) נועד להראות שחלב וגדי מיועדים אחרת ולא לשמש לסיפוק תאווה.
- איסור שעטנז: מניעת לבישת בד שמכיל צמר מן החי יחד עם פשתן מן הצומח, כדי להדגיש את ההבחנה בין חי וצומח.
- איסור אכילת טרפה ונבילה: רחמנות וחוק להגביל ניצול בעלי חיים חולים או מתים שלא לשם צורך חיוני.
הרב קוק לא מתעלם מנושא הקרבת הקורבנות. הוא מדבר על חזון שבו בעתיד בעלי החיים יתעלו ויתפתחו עד כדי שהקרבת בעלי חיים תיפסק, ותהיינה רק מנחות מן הצומח. יחד עם זאת, הוא מזהיר שלא להפגין סלידה מן הקרבה כיום בזמן שרוב האנשים עדיין אוכלים בשר.
הליקוט פורסם לראשונה בספר "לַחַי רֹאִי" והודפס שוב על ידי מכון נזר דוד. חלקים ממנו נדפסו גם בספרים מאוחרים העוסקים ביחס הרב קוק לבעלי החיים.
הרב דוד כהן, עורך הליקוט, היה צמחוני. בנו של הרב הנזיר העיד שהרב קוק נמנע בדרך כלל מאכילת בשר, למעט בשבתות ובחגים, וכי חזון הצמחונות והשאיפה למידות רחמנות עמדו בליבו.
על המאמר חוברו פירושים על ידי הרב חגי לונדין ושאר חוקרים. פירושים אלו מסבירים פסקאות נבחרות מתוך "אפיקים בנגב" ו"טללי אורות" ומציגים את הרעיונות המרכזיים של הרב קוק בנושא.
מאמר על רעיון שהצמחונות היא אידיאל בעתיד. הרעיון הוצג על ידי הרב א.י. הכהן קוק. העריכה נעשתה על ידי הרב דוד כהן (ה"נזיר").
הרב קוק כתב שמקורית האדם אכל צמחים. אחרי תקופה קשה הותר לאכול בשר. אבל בעתיד, כשהאנושות תהיה טובה יותר, יהיה נכון לחיות בלי להרוג בעלי חיים.
הרב קוק אמר שיש בעיות היום. אנשים חלשים בגוף ובנפש. בשר נותן כוח ללמוד ולעבוד על המידות. בנוסף, חשוב קודם לשפר את היחס בין בני אדם.
הרב קוק רואה בחוקים בתורה סימנים של רחמים כלפי בעלי חיים. כמה דוגמאות פשוטות:
- כיסוי הדם: אחרי השחיטה צריך לכסות את הדם. זה מראה כבוד לחיה.
- בשר בחלב: לא לבשל בשר עם חלב. זה מפריד בין מזון מהחי לבין מזון מהצומח.
- שעטנז: לא ללבוש בד ששילב צמר של חיה ופשתן של צמח.
- איסור על טרפה ונבילה: אסור לאכול חיה שחולה או מתה שלא כראוי.
הרב קוק דמיין שעתיד לבוא יבטל את הקרבת בעלי חיים, ויבואו רק קרבנות מצומח. אך היום הדברים עוד מורכבים, ולכן יש להתייחס לנושא בזהירות.
חוקרים ופרשנים כתבו ספרים שמסבירים את הרעיונות האלה ומראים חלקים נוספים ממשנת הרב קוק.
תגובות גולשים