חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא ספר חיצוני שמיוחס לעזרא הסופר. בספר שישה-עשר פרקים. הוא לא נכלל בתנ"ך, נמצא בוולגטה (העתק עתיק של כתבי הקודש), אך אינו חלק מן הקאנון של הכנסיות הנוצריות.
הספר מופיע בשמות שונים: עזרא ד' או עזרא הרביעי, ועזרא השני אצל חלק מהמתרגמים. יש לו גם כינויים כמו "חזון עזרא" ו"אפוקליפסה של עזרא" בגלל תוכנו.
בחלקו הליטיני של הספר שני הפרקים הראשונים ושני האחרונים נחשבים כנוסח מאוחר שנכתב על ידי נוצריים. מפני זה השמיטו מתרגמים כמו אברהם כהנא ויעקב ליכט את ארבעת הפרקים הללו במהדורותיהם.
הספר אפוקליפטי, כלומר מתאר חזון אחרית הימים. התוכן המרכזי עוסק בחזונות ובדימויים על סוף הזמן.
חוקרים סבורים שרוב הספר (פרקים ג-יד) נכתב במקור בעברית. חלקים קטנים אולי נכתבו ביוונית. פרקים א-ב וטו-טז נראים ככתובים במקור בלטינית והם לא חלק מהמקור. המקור העברי אבד.
זהות המחבר אינה ידועה. אברהם כהנא שיער שמדובר ביהודי מבכירי הקהילה בתקופת בית שני, משכיל וסופר מקצועי, ושמו האמתי היה שאלתיאל. גדליה אלון הציע שהחיבור נכתב בארץ כשלושים שנה אחרי החורבן, בידי אדם קרוב לחכמים.
הספר תורגם לעברית בידי קמינקא, אברהם כהנא ויעקב ליכט (1968).
חזון עזרא, שנקרא גם עזרא הרביעי, הוא ספר חיצוני שמיוחס לעזרא. יש בספר 16 פרקים. הספר לא נמצא בתנ"ך.
הספר נמצא בוולגטה. יש לו שמות אחרים כמו "חזון עזרא" או "אפוקליפסה של עזרא". המילה אפוקליפטי כאן אומרת: יש בו חזון על אחרית הימים, כלומר על סוף הדברים.
חלק גדול מהפרקים נכתבו במקור בעברית. כמה חלקים אולי נכתבו ביוונית. פרקים מסוימים בספר נכתבו מאוחר יותר בלטינית ולא שייכים למקור. המקור העברי אבד.
לא ידוע מי כתב את הספר. יש חוקרים שאומרים שזה היה יהודי חשוב בתקופת בית שני. הם גם מציעים שהשמו האמיתי היה שאלתיאל. חוקרים אחרים חושבים שהוא נכתב בארץ כשלושים שנה אחרי החורבן.
הספר תורגם לעברית בידי קמינקא, אברהם כהנא ובמהדורה של יעקב ליכט (1968).
תגובות גולשים