חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח, המכונה החזקוני, חי בערך במאה ה-13 (כ־1250, 1310) בצרפת. פרטי לידתו ופטירתו אינם ודאיים. הוא היה רב ופרשן מקרא, כלומר מישהו שמסביר את כתבי הקודש. הוא ידוע בעיקר על ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.

הפרוש נדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד (1544) ובהמשך בקרמונה ב־1559. בהקדמתו הוא כותב ששוטט במדינות שונות כדי למצוא פירושים ישרים, ושחיבורו מורכב מליקוט של כ־עשרים מקורות. הוא קרא לספרו על שמו, וביקש שהקוראים יזכרו ויחזקוהו (יחזקוהו = יחסרו לו כבוד ותמיכה).

בפירוש מופיעים עקבות פרשנים חשובים כמו רש"י, אבן עזרא, רשב"ם ורבי יוסף בכור שור. החזקוני מצטט לעתים רק את רש"י במפורש, אך דרך הפרשנות שלו מראה השפעה חזקה מבכור שור. כמו בכור שור, החזקוני מנסה לחשוף את הגרעין המציאותי שמאחורי הסיפור המקראי, והוא כולל גם קטעי הגות על טעמי המצוות שנראה שהושאלו מבכור שור.

החיד"א טען שבחיבור יש קדמוניות ורמז לכך בספר ידני בשם "מנחת יהודה". בספר זה מצוטט חזקוני בכבוד, ומכך הסיק החיד"א שהחזקוני הוא בין הראשונים בפירוש המקרא.

רבי חזקיה בן מנוח נקרא החזקוני. הוא חי בערך בין השנים 1250 ל־1310 בצרפת. לא יודעים בדיוק מתי נולד ומתי נפטר. הוא היה רב שמסביר את התורה. הספר המפורסם שלו נקרא "החזקוני" והוא עוסק בחמשת חומשי תורה.

הספר הודפס לראשונה בוונציה בשנת 1544. אחר כך הודפס גם בקרמונה ב־1559. בהקדמה הוא כותב שהוא טייל במדינות כדי למצוא פירושים טובים. הספר שלו מורכב מליקוט של כ־עשרים ספרים אחרים. הוא שם את שמו על הספר וביקש שהקוראים יזכרו ויחזקוהו. (יחזקוהו פירושו: יתנו לו כבוד ותמיכה.)

בחיבור שלו נמצאים רעיונות של פרשנים מפורסמים כמו רש"י ובכור שור. חלק מהחוקרים אמרו שהחיבור ישן וחשוב. הם מצאו ספר ידני בשם "מנחת יהודה" שמצטט את החזקוני בכבוד, וזה מעיד על קדמותו.