תנחום הירושלמי

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (1219, כ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) היה פרשן מקרא ומילונאי במאה ה-13.

מעט ידוע על חייו. התגורר ונפטר במצרים לאחר שהגיע מארץ ישראל. המידע העיקרי מגיע מקינה שכתב בנו, יוסף בן תנחום. לפי הקינה הוא נפטר בפוסטאט (היום חלק מקהיר) בכ"א בתמוז 1291, זמן קצר לאחר ששמע על חורבן הקהילה היהודית בעכו בזמן כיבוש העיר על ידי הממלוכים. כינויו "הירושלמי" נראה שבא משפחתו. מכתביו מרמזים שייתכן שחי גם בארץ ישראל.

ר' תנחום חיבר כמה חיבורים מרכזיים: כתאב אלביאן ("ספר הביאור"), פירושים לנביאים ולכתובים; אלמרשד אלכאפי ("המדריך המספיק"), מילון רחב על משנה תורה של הרמב"ם; ואלכליאת, הקדמה כללית לספריו. בכתביו ניכרת היכרות עם מדעים וחוכמות: רפואה ומוזיקה, וכן אזכורים לאסטרונומיה ופיזיקה. כתביו נכתבו בערבית יהודית מליצית והיו נפוצים במזרח. רבים ציטטו והסתמכו עליהם, והוא זכה לכינוי "אבן עזרא של המזרח".

ב"כתאב אלביאן" איגד ר' תנחום פירושיו למקרא. בדרך כלל הוא פעל לפי דרך הפשט, פירוש פשוט של הפסוק, אך לעתים הביא גם פירושים דרשניים או אלגוריים. פירושו לספר יונה הוא מסודר וכולל תבניות אלגוריות, כמו השוואת הדג לגוף האדם, אך הוא גם מקבל את הנבואה וחזרתם של אנשי נינוה.

במאמציו להסביר מילים השתמש ר' תנחום בדקדוקי כגון ר' יונה אבן ג'נאח ור' משה אבן ג'יקטילה. הוא בדק את האטימולוגיה (מקור המילה) והשווה בין עברית, ארמית וערבית, כי ראה בהן שפות אחיות. לעתים אף הביא פרטים מתולדות התרבות והמנהג של המוסלמים כדי להקל על הבנת הפסוקים.

ייתכן שכתב פירוש על כל המקרא, אך לא כל הפירושים שרדו. פירושי ר' תנחום החלו להיבא לאור בתקופה המודרנית: תרגום לתרי עשר יצא ב-1992 בתרגום הדסה שי; פירוש על קהלת יצא ב-2013; פירושיו על מגילות (אסתר, רות, איכה) יצאו ב-2018; יש עבודות מחקר והוצאות נוספות, ובמאה ה-21 יצאו מהדורות נוספות של פירושיו.

המילון אלמרשד אלכאפי הוא מילון מקיף על משנה תורה של הרמב"ם. בכל ערך מוסבר משמעות המילה, משווים אותה למקרא ובודקים את מקור המילה. ר' תנחום מצטט מקורות כמו ספר הערוך, פירוש המשניות של הרמב"ם, רס"ג, דונש בן לברט, יונה אבן ג'נאח ואחרים. המילון היה נפוץ במזרח, אך לא הודפס במלואו עד המאה ה-20.

חלק המילון עד האות כ' הודפס ב-1961 בתרגום ברוך טולידאנו. המילון כולו יצא לאור ב-2006 בתרגום הדסה שי, שעבדה על כתבי יד המהדורה השנייה ואיתרה שינויים ביחס למהדורה הראשונה. ר' תנחום התלהב מהעברית וכתב על חשיבות השפה כנשמת האומה.

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (1219, 1291) היה פרשן מקרא, כלומר אדם שמסביר ספרי התנ"ך, וגם מילונאי, מי שמכין ספרי מילים.

מעט ידוע על חייו. הוא גר במצרים ונפטר בפוסטאט, העיר שהיום שייכת לקהיר. הוא מת בכ"א בתמוז 1291. בנו, יוסף, כתב קינה, שיר אבל, שעוזר לנו לדעת על מותו. את הכינוי "הירושלמי" קיבל ממשפחתו.

כתב ספר בשם כתאב אלביאן, ספר שבו הוא מסביר פסוקים ונביאים. בדרך כלל הוא מסביר לפי הפשט, פירוש פשוט של המילים. הוא גם מסתכל על השפה ומנסה להשוות בין עברית, ארמית וערבית. לפעמים הוא משתמש בדברים מחיי היומיום של בני המקום כדי לעזור להבין את הפסוקים.

כתב גם מילון שנקרא אלמרשד אלכאפי. מילון הוא ספר שמסביר מילים. כאן הוא מסביר מילים מהמשנה תורה של הרמב"ם, ספר חוקים חשוב. במילון הוא כותב את המשמעות של המילים ומשווה אותן למילים אחרות. המילון היה מאוד נפוץ במזרח, והוחזר והודפס מחדש במאה ה-20 ובמאה ה-21.

רבי תנחום הדגיש עד כמה חשובה השפה לכל עם.