חזרת הגינה

חזרת הגינה (שם מדעי: Armoracia rusticana) היא צמח רב-שנתי. רב-שנתי פירושו שהוא חי יותר משנה אחת.

הצמח גדל עד כגובה של מטר. השורש שלו גדול, מחודד ולבן. עלי החזרת גדולים, שסועים ואפשר לאכול אותם. הפרחים קטנים ולבנים.

מגדלים חזרת בעיקר מייחורים, שנשתלים באביב ובסתיו. השורש מתפתח במשך כ-10 חודשים. במשך שנת גידול צריך כ-1,300 מטר מעוקב מים לדונם בשנה. לחזרת יש מעט מזיקים, כי חיידקים וטפילים נרתעים ממנה. עם זאת, פרפרים כמו לבנין הכרוב יכולים להטיל ביצים על העלים וזחליהם יטרפו את העלים. החזרת היא צמח אללופתי; כלומר היא משחררת חומרים שמקשים על גידולים אחרים לצמוח באותו שטח למשך כשנה.
יש טענה שיותר משני שלישים מהחזרת בעולם גדלים בקולינסוויל, אילינוי, שמכנה את עצמה "בירת החזרת העולמית". בישראל מגדלים חזרת בעיקר ארבעה מגדלים גדולים, שניים מכפר ביאליק ושניים מכפר חסידים.

מקור החזרת במקום למזרח ולדרום אירופה. גידלו אותה במצרים כבר סביב 1500 לפני הספירה. ביוון העתיקה השתמשו בה כשיקוי אהבה וכמשכך כאבים. ישנן עדויות לגידול בסביבה של נירנברג ובמברג בתקופת קרל הגדול. קארולוס ליניאוס תיאר את החזרת ב-1753 תחת השם Cochlearia armoracia. כנראה שהסלאבים הפיצו את גידול החזרת במרכז אירופה, והיא הובאה גם לצפון אמריקה.

שורש החזרת משמש כתבלין. מכינים אותו על ידי גריסה של השורש והוספת מלח וחומץ. לפעמים מוסיפים סלק כדי לתת צבע אדום. משתמשים בו גם בממרחי חרדל ובמקומות כתחליף לואסאבי. בחלק מקהילות יהודי אירופה החזרת מייצגת את המרור בליל הסדר וקוראים לה חריין או כריין.
כאשר שורש החזרת נגרד או נחתך, אנזימים (חלבונים שמאיצים תגובות כימיות) מפעילים את הסיניגרין. הסיניגרין מייצר "שמן חרדל", חומר חריף שמגרה את הפה ולעתים את העיניים. לכן יש להשתמש בחזרת מיד אחרי שמגרדים אותה, או לערבבה בחומץ כדי לשמר את הטעם. אם משאירים אותה באוויר ובחום היא משחירה, מאבדת חריפות ומתמררת טעם.
חזרת מכילה אשלגן, סידן ומגנזיום, שמנים נדיפים כמו שמן חרדל, ויטמין C, והאנזים פרוקסידאז (Horseradish peroxidase). אנזים זה שימושי במעבדות כי הוא מגביר ומאפשר זיהוי נוגדנים, ומשתמשים בו לעיתים עם מולקולות כמו לומינול לסימונים פלואורסצנטיים.

חזרת הגינה היא צמח שממנו משתמשים בשורש כתבלין. שורש זה גדול, לבן ומחודד.

הצמח יכול להגיע עד מטר גובה. עלי החזרת גדולים וניתן לאכול אותם. פרחיו קטנים ולבנים.

מגדלים חזרת מייחורים. נוטעים אותם באביב ובסתיו. השורש גדל במשך כ-10 חודשים. צריך הרבה מים לגידול.

מקור החזרת הוא במזרח ובדרום אירופה. במצרים העתיקה גידלו חזרת כבר סביב 1500 לפני הספירה. היא הוכרה במדינות אירופה ומאוחר יותר הובאה לאמריקה.

שורש החזרת גרוס ונערבב עם מלח וחומץ כדי להכין תבלין חריף. בחלק מקהילות יהודי אירופה קוראים לו חריין. לפעמים מוסיפים סלק לצבע אדום.
כשמגרדים את השורש, אנזים, חלבון שעוזר לתגובות, מפעיל חומר שנקרא סיניגרין. הוא יוצר "שמן חרדל" שמרגיש חריף בעין ובפה. לכן טוב להשתמש בחזרת מיד אחרי שמגרדים אותה, או לערבב בחומץ כדי לשמר אותה.
חזרת כוללת ויטמין C ומינרלים כמו אשלגן ומגנזיום. יש בצמח גם אנזים בשם פרוקסידאז שמשתמשים בו במחקרים ומעבדות.