חטא העגל הוא סיפור מקראי על יצירת פסל זהב בדמות עגל (עגל = פר קט י
של בהמה) ועל התגובות לכך. האירוע קרה במדבר סיני, בערך שבעה עשר בתמוז,
כ־40 יום לאחר מתן התורה וכתשעה חודשים לאחר יציאת מצרים. היום "עגל
הזהב" הפך לשם למשהו שמראים כמשל לסגידה לחומר ועקירת ערכים רוחניים.
כחמישים יום אחרי יציאת מצרים עמד העם בהר סיני וקיבל את התורה. משה
עלה להר למשך ארבעים יום כדי לקבל את הלוחות. כשהעם חשב שמשה נעדר
ואולי מת, פנו אליו וביקשו מאלוהים חדש שיעמוד לפניהם. אהרון הוא זה
שניהל את יצירת העגל והעבודתו. כמה מקורות מסבירים שאהרון ניסה לדחות
את המהלך, אבל לבסוף העם עבד את העגל. המעשה מוצג כאקט של עבודה זרה
(עבודה זרה = פולחן לאל או לפסל במקום האל הנערץ בתורה).
כאשר משה ירד מההר וראה את המצב, הוא שבר את לוחות הברית. לפי המסופר
משה השמיד את העגל, טחן אותו ופיזר את אפרו במים. הוא קרא לבני לוי,
שאינם השתתפו בפולחן, והם ביצעו פעולה קשה כנגד העבריינים; בנוסף
שימשה מגפה שגרמה למותם של עוד אנשים. המסורת מדברת על כ־3,000
הרוגים מיד עם האירוע, ועוד מתים בעקבות המגפה.
הסברים מסורתיים שונים למניעי העם כוללים: טעות בחשבון הימים
(הם חשבו שמשה לא יחזור), כמיהה לסמל מוחשי וניצול ההשפעה של
נוספים, "הערב רב" שנכנסו עמם ממצרים. פרשנים אחרים מציעים שהעגל
נבע מהרגלים דתיים קדומים, במיוחד במצרים ובכנען, שבהם דמויות פרים
ושוורים היו חלק מפולחן נפוץ.
בהגות נוצרית מסורתית חטא העגל נחשב לבגידה בברית עם אלוהים והפרת
ברית־סיני. פרשנות זו רואה את ההלכות שניתנו לאחר החטא כחלק מעונש
או כתוצאה של שבירת הברית.
בפרשנות היהודית ימי־ביניים התקיימו חילוקי דעות. יש מי שהדגיש את
חומרת החטא אבל גם את כוח התשובה וחידוש הברית. אחרים הציעו שהעם
טעה וחשב שרוח הקודש תדבר דרך העגל, או שזו היתה נסיון לעבוד את
השם דרך צורה חומרית, דבר האסור על פי התורה.
פולחן לעגלים מוזכר גם בסיפורי ירבעם, שהציב שני עגלי זהב אחרי
פיצול הממלכות. חוקרים מדגישים שיש קשר רעיוני בין אירועי העגלים
ושיוךם לדמויות כמו אהרון וירבעם.
במצרים העתיקה היו פולחני פרים ובפרט האל אפיס והאלה חתחור, שהתגלו
לפעמים בדמות פרה. יש המשערים שהכרת העם במנהגים האלה השפיעה על
דמות העגל.
בפנתיאון הכנעני דמויות אליליות הופיעו לעתים בדמות שור או בעל קרני
שור. הסמלים הללו עשויים להסביר חלק מהשפעות התרבותיות על ישראל.
חטא העגל הוא סיפור על עגל זהב (עגל = פר קטן). בני ישראל עשו פסל
(פסל = דמות עשויה חומר) ועמדו לעבוד אותו. זה קרה במדבר סיני כשמשה
על ההר.
משה עלה להר כדי לקבל את התורה. העם חשב שהוא לא יחזור. הם ביקשו
אלוהים שיראו להם. אהרון עזר להוציא את העגל. העם עבד את העגל ועמד
לחג.
כשהמשה ירד מההר, הוא ראה את העגל והשבר את הלוחות. הוא השמיד את
העגל ופיזר את האפר במים. אחר כך היו עונשים וקצת אנשים מתו.
האנשים רצו לראות צורה ברורה לעבודתה. הם היו רגילים לפולחני פרים
שישבו במצרים ובארצות אחרות. גם בלבול וחוסר הבנה תרמו למעשה.
גם בסיפורים אחרים במקרא יש שימוש בעגלים. במצרים ובכנען גם עבדו
לפעמים דמויות פרים ושוורים.
תגובות גולשים