חיזוי או ניבוי הוא הערכה של ההסתברות שמשהו יקרה בעתיד. החיזוי יכול להיות קצר טווח או ארוך טווח. ככל שהזמן ארוך יותר והאירוע מסובך יותר, הדיוק יורד כי יותר גורמים משפיעים.
החיזוי מבוסס על עיבוד של מידע קיים. הדרך שבה אוספים ומפרשים את המידע משפיעה מאוד על דיוק התחזית. אי־וודאות גבוהה קשורה בדרך כלל לדיוק נמוך יותר.
המערכת העצבית היא רשת תאים שמנהלת את הגוף ותפקודים שונים. היא מקבלת מידע מהחושים ומשתמשת בו כדי לתזמן תגובות ולחזות מה יקרה.
חיזוי במוח מתרחש בעזרת תאי עצב וחומרים כימיים שנקראים מוליכים עצביים. דופמין הוא מוליך עצבי שקשור במיוחד לחיזוי תגמול. תאי עצב דופמינרגיים מקודדים את טעות החיזוי של הגמול, כלומר ההבדל בין הגמול שקרה לבין הגמול שציפינו לו. קידוד זה מאפשר למוח ללמוד ולהתאים את תגובותיו מניסיון.
תודעה ויכולת לחזות התפתחו כבר בתינוקות. התינוק לומד לקרוא התנהגות של ההורה ולנחש תגובות עתידיות. כך הוא מפתח מיומנויות כמו שימור אובייקט, האמונה שחפץ ממשיך להתקיים גם כשהוא מוסתר.
בחיי היום־יום החיזוי הוא חלק ממערכות החשיבה. לפני תנועה למשל, המוח מנבא איפה הגוף יהיה לאחר הפעולה. פרשנות של קלט חושי תלויה גם היא בהנחות מופשׁרות (הנחות שנלקחות מראש), שהן השערות על משמעות המידע.
חיזוי יכול להיות מוטה על ידי הטיות חשיבה. דוגמה היא נבואה המגשימה את עצמה: ציפייה משפיעה על ההתנהגות של האדם, מה שיוצר תגובה מתאימה מהסביבה ואישוש הציפייה. עוד הטיות הן הטיית הצופה המשתתף, נטייה לייחס את מעשינו לנסיבות ואת מעשיהם של אחרים לאופיים, ומסגור, שבו צורת הצגת מידע משפיעה על ההערכה.
במדע, כוח החיזוי של תאוריה הוא היכולת שלה להניב תחזיות שניתן לבדוק בניסויים או בתצפיות. תיאוריה חזקה מניבה תחזיות שנבדקות ונתמכות על ידי נתונים חדשים.
היסטורית, האסטרונומיה הייתה תחום חיזוי מוקדם. המודל ההליוצנטרי (שמש במרכז) שינה את ההבנה, ואחריו פותחו חוקי קפלר וניוטון. ניוטון נתן נוסחאות שהניבו תנועות של גופים רבים והן שימשו לבניית מכונות וחישובים הנדסיים.
דוגמה חשובה היא תורת היחסות של איינשטיין. היא חזתה שעקומת מסלולי אור תשתנה בנוכחות כבידה חזקה. תצפיות באירועי ליקוי חמה איששו את התחזית.
חיזוי קל יותר במערכות פיזיקליות פשוטות עם מעט גופים. כשיש הרבה גופים או משתנים, היכולת לחזות יורדת. בעיות כמו בעיית שלושת הגופים הובילו לפיתוח רעיונות של כאוס ותאוריות של שיווי משקל.
תחומים סטטיסטיים כמו התרמודינמיקה מצליחים לחזות התנהגות ממוצעת של מערכות גדולות. למרות שלא ניתן לעקוב אחרי כל מולקולה, ניתן לנבא חום והתנהגות ממוצעת כמו קירור כוס תה לטמפרטורת החדר.
מזג אוויר הוא דוגמה לבעיה קשה לחיזוי. חוקי הפיזיקה ברורים, אך שינויים קטנים בתנאים ההתחלתיים מובילים לתוצאות שונות מאוד. אדוארד לורנץ קרא לזה "אפקט הפרפר". עם זאת, חיזוי מזג אוויר עדיין חשוב ומציל משאבים רבים בכך שמאפשר היערכות לסופות.
בתחומים כמו רעידות אדמה היכולת לחזות מועד היא מוגבלת, אך אפשר לציין אזורים בסיכון גבוה על בסיס טקטוניקת הלוחות.
גם בביולוגיה יש חיזוי: תיאוריית האבולוציה חיזתה נכון מינים מסוימים. דרווין חזה דוגמה של פרח שמחייב בעל חיים בעל חדק ארוך, ולבסוף נמצא מין של עש שממלא תפקיד זה.
בחברות תרופות מנסים לחזות כיצד וירוסים ישתנו. למשל, נגיף השפעת משתנה כל עונה, ולכן מפתחים חיסונים לפי תחזיות של הזנים שיפרו.
חיזוי התנהגות אנושית משתמש במדעי החברה. כאן החזוי מושפע מהעובדה שבני אדם קוראים תחזיות ויכולים לשנות את התנהגותם בהתאם. זהו חלק מ"ביקורת לוקאס", הרעיון שמודלים כלכליים או חברתיים עלולים להשתנות כשאנשים פועלים על פי התחזית.
מדידה שונה בין תחומים: במדעים המדויקים מודדים גדלים ביחידות ברורות. במדעי החברה משתמשים בכללים שמקשרים מדדים לתכונות אנושיות. בכל תחום מטרת המדידה היא לאסוף מידע אמין ומדויק. טעויות מדידה נובעות ממכשירים או טעות אנוש.
יש פעילויות חיזוי שאינן מדעיות, כמו נומרולוגיה, קריאה בכף יד ואסטרולוגיה. מקצועות אלה לא מתבססים על בדיקות וניסויים סטטיסטיים ולכן אינם מקובלים במדע.
יש גם תחומי חיזוי שנויים במחלוקת, כמו עתידנות. אנשים עם השכלה אקדמית עוסקים בכך, אך חוקרים רבים רואים בכך פסאודו־מדע. כמה אסכולות פסיכולוגיות נסמכות על תצפיות אישיות, ולפעמים מבחנים שפותחו לפי שיטות אלו אינם מקובלים.
בדתות שונות מכירים בנבואה ובנביאים. נבואה מתוארת כתופעה רוחנית שבה אדם מקבל ידיעות ממקור עליון. בעדות שונות צורת החיזוי וההסבר שלה משתנים.
חיזוי פירושו לנחש מה יקרה בעתיד. זה יכול להיות למחר או לשנים הבאות. חיזוי ארוך קשה יותר כי יש יותר דברים שמשפיעים.
המוח עוזר לנו לחזות. תאי מוח ושחרור חומרים כימיים מעבירים מסרים. דופמין הוא חומר במוח שמאותת על הפתעות נעימות.
תינוקות לומדים לחזות מה ההורים יעשו. זה עוזר להם להבין שהחפץ לא נעלם כשהוא מוסתר.
לפני תנועה המוח מנבא איפה הגוף יהיה. לעתים הציפיות שלנו גורמות להתנהגות שמתאימה לציפיות אלה.
מדענים בודקים תאוריות על ידי חיזוי ניסויים ותצפיות. ניוטון ואיינשטיין פיתחו רעיונות שניבאו תופעות בטבע. לעתים קשה לחזות מערכות גדולות כמו מזג אוויר.
אפקט הפרפר אומר ששינוי קטן בהתחלה יכול לשנות הרבה בסוף. לכן קשה לנבא מזג אוויר לטווח רחוק.
דרווין חזה שיש חיות מתאימות לצמחים מסוימים. חברות תרופות מנסות לנחש אילו זנים של וירוס יהיו בעונה הבאה.
יש אנשים שמנבאים בדרכים שאינן מדעיות, כמו אסטרולוגיה או קריאת כף יד. מדענים לא מחשיבים את השיטות האלה כנכונות.
בדתות יש אנשים שנקראים נביאים. לעיתים מאמינים שהם מקבלים ידיעות מעולם רוחני.
תגובות גולשים