חיל המשמר

חיל המשמר (חי"ם) הוקם ב-1939. תפקידו העיקרי היה הגנה נייחת על היישובים היהודיים. החיל כלל בעיקר חיילים מבוגרים יותר, לעתים בעלי כושר בריאותי נמוך, ולכן הוא הופקד על שמירה בעמדות ולא על פשיטות פעילות.

למדו מהמאורעות של 1935, 1939 שהצורך בחיל משמר קיים. הוחלט שהצעירים בארגון יפעלו בכוחות שדה יותר, בעוד הבוגרים יאוגדו בחי"ם כדי להגן על יישוביהם. חברי חי"ש ואחר כך חברי הפלמ"ח ביצעו משימות אקטיביות שהיו דורשות כושר גופני ואימון רב, ולכן נשלחו צעירים יותר למשימות אלה.

הארגון היה טריטוריאלי: החברים התחלקו לפי אזורי מגוריהם. החוליה הייתה היחידה הקטנה ביותר, עם 3, 4 אנשים, והיא הוצמדה לעמדה מסוימת. היחידה הבסיסית הגדולה יותר היתה האזור, שכלל יישוב אחד או כמה סמוכים.
הפעילות השתנתה לפי המצב הביטחוני, בימים מתוחים הפעילות גברה, ובימים רגועים היא צנחה. בנפות הכפריות רבים מבוגרי האזור נחשבו לחברי חי"ם באופן טבעי. בקיבוצים ובמושבים חברות בארגון היתה ברוב המקרים אוטומטית כחלק משגרת החיים.
האימונים התקיימו בעיקר בקיץ, בסדרות מרוכזות של ארבעה ימים.
לאחר סוף מלחמת העולם השנייה נמנו במחוזות העירוניים כ-6,300 איש (כ-1,700 בירושלים, כ-1,800 בחיפה וכ-2,800 בתל אביב), ובכל החיל כ-30,745.

ביישובי העבודה פעלו יחידות שנקראו פל"מ, ראשי תיבות של "פלוגות משמר" או "פטרול לוחם". פלוגות אלה שולבו מאוחר יותר בחיל השדה.

חיל המשמר (חי"ם) נוצר ב-1939. תפקידו היה לשמור על היישובים היהודיים. רוב הלוחמים היו מבוגרים יותר, והם שמרו בעמדות קבועות.

הוחלט שחיילים צעירים יעשו פעולות חוץ. הבוגרים יישארו להגן על הבית.

אנשי החי"ם התחלקו לפי המקום שבו הם גרים. החוליה (קבוצה קטנה) כללה 3, 4 אנשים. בקיבוצים ובמושבים רוב האנשים היו חברי ההגנה אוטומטית.
האימונים היו בעיקר בקיץ, במשך ארבעה ימים.
בתום מלחמת העולם השנייה היו בכל החיל כ-30,745 איש. בערים הגדולות היו כ-6,300 אנשי חי"ם יחד.

ביישובים היו גם פל"מ. פל"מ זה ראשי תיבות של "פלוגות משמר" או "פטרול לוחם".