חסידות לעלוב

חסידות לעלוב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר נוסדה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.
האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ב-1851 והתיישב בירושלים. מאז החסידות קיבלה אופי ירושלמי והשתלבה ביישוב הישן.
כיום פועלות כמה אדמוורות מצאצאיו. החצר המרכזית נמצאת בבית שמש.

לאחר פטירת רבי משה מרדכי כיהנו מספר בניו כאדמו"רים, ולעתים גם בנים של בנותיו. בשלב זה נוצרו כמה ענפים מרכזיים.

רבי אברהם שלמה בידרמן, בנו הבכור, הוכתר לאדמו"ר בירושלים. תלמידיו והוראותיו נדפסו בספרים בשם אמרי קודש.

רבי שמעון נתן נטע התפרסם בקביעה שלא לדבר בזמן חלקים בתפילה. לאחר פטירתו, שלושת בניו הוכתרו כאדמו"רים.

רבי אלתר אליעזר מנחם כיהן בבית מדרש ברחוב רבי עקיבא בבני ברק ונפטר בפתאומיות.

רבי פנחס יצחק בידרמן מכהן בבית מדרש בכפר נחום בירושלים ומזוהה כלעלוב-ניקלשבורג.

רבי יששכר דוב בידרמן מכהן בבית מדרש ברחוב בר-אילן בירושלים. הוא ידוע בכמה שמות ככינוי.

רבי שמואל שמעלקא בידרמן מכהן בבית מדרש בעזרת תורה בירושלים.

רבי יעקב אשר קאפף כיהן כאדמו"ר בראנוביץ'. אחרי פטירתו מונה בנו, רבי ישראל קאפף, להמשיך בעבודת הקהילה.

רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק כיהן כאדמו"ר מראדושיץ ובית מדרשו היה בבית שמש. בנו הבכור ממלא מקומו.

רבי יהושע העשיל רוזנפלד כיהן כאדמו"ר מלעלוב-קרלין בבני ברק.

האחים פתחו בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים. ענף זה המשיך גם לבית שמש.

חסידות לעלוב מדגישה אהבת ישראל ודאגה לחלשים. האדמו"ר הראשון בלט בראיית הטוב שבכל יהודי.
חסידיה מנהלים מקומות הכנסת אורחים (מקום שמקבל מבקרים ועניים) ובתי תמחוי (בתי מזון לעניים). בירושלים ובבני ברק פועלים בתי הכנסת והמרכזים האלה, ובבית שמש יש פעילות חסידית רחבה.
יש מאפיינים משותפים לחסידות וורקא, שחיבוריה לימדו על אהבת ישראל.

רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בתחילת מדינת ישראל חתם על תמיכה באגודת ישראל כמה פעמים, אך לאחר מכן סירב ונטה לפא"י. יחד עם זאת נשמרו גם קשרים עם חוגים אחרים בירושלים.

ישנם ענפים וקשרים משפחתיים רבים שנולדו מדורות השושלת, וחלקם פעלו ופעילים בירושלים, בית שמש ובני ברק.

חסידות לעלוב היא קהילה חסידית. חסידות = קבוצה של יהודים שמקשיבה לרב ומגלה חסד.
היא נוסדה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן. אדמו"ר = רב ומנהיג חסידי.
הדבר הבולט הוא שמעון מרדכי ובני משפחתו עברו לירושלים ב-1851.
כיום יש ענפים בלב ירושלים ובבית שמש.

לקוחות המשפחה הרבה: כמה בנים ובני דודים הפכו לאדמו"רים. בית מדרש = מקום ללמוד תורה.

רבי אברהם שלמה היה אדמו"ר בירושלים.
רבי שמעון נתן נטע נודע בנוקשות בתפילה.
רבי פנחס יצחק ויזהר יששכר דוב מנהלים בתי כנסת וקהילות שונות.

בלעלוב שומרים על אהבת ישראל. אהבת ישראל = לאהוב ולעזור לכל יהודי.
החסידים מפעילים הכנסת אורחים (מקום שמארח ומספק מזון) ובתי תמחוי (מסעדות חינם לעניים).
יש מרכזים בירושלים ובבני ברק. גם בבית שמש יש פעילות לאנשים זקוקים.

רבי משה מרדכי לא הצטרף למועצת הרבנים. לפעמים תמך במפלגות שונות.

יש ענפים נוספים של המשפחה שפעלו בערים שונות בישראל.