טבעת נישואין

טבעת נישואין היא טבעת שנענדת בטקס הנישואין על ידי החתן או הכלה. טקס זה נפוץ בדתות ובחברות רבות.

בכנסייה הקתולית, הלותרנית, האנגליקנית וחלק מהזרמים המתודיסטיים מקובל להשתמש בטבעות נישואין. באדוונטיסטים של היום השביעי טבעות פחות מקובלות. קבוצות כמו קוויקרים, מנוניטים והאמיש נמנעות מתכשיטים בכלל, כולל טבעות נישואין.

לכלה
לפי ההלכה, קידושין, אקט של קניין שמקשר איש לאישה, נעשים בכסף, בשטר או בביאה (קיום יחסי אישות). בעבר היו מחלוקות אם להשתמש בטבעת בקידושין. היום נהוג לערוך קידושין בעזרת טבעת שמסמלת שווי כסף.

הטבעת הנפוצה היא טבעת זהב או כסף, בדרך כלל פשוטה וללא אבנים. העיצוב הפשוט מאפשר לכלה להעריך נכון את שווי הטבעת. החשש הוא שאם תחשוב הטבעת שווה יותר ממה שהיא באמת, זה עלול להשפיע על הסכמתה לנישואים.

יש דעות שונות לגבי קישוטים: יש המחמירים שאוסרים עיטור וחריטה, ויש המקלים שמקבלים עיצובים כל עוד הטבעת עשויה כולה מאותו חומר וללא אבן יקרה. מנהגים מסוימים מקבלים טבעת מעוטרת כמתנה לפני החופה.

חלק מהמנהגים הקבליים מייחסים לטבעת כסף צורה עגולה מבפנים וריבועית מבחוץ. כסף מקושר לספירת החסד בקבלה.

הטבעת צריכה להיות שייכת לחתן. רצוי לשלם במזומן כדי שלא ייווצר ספק שהמוכר קיבל את הכסף. יש אף פוסקים שאומרים שעל עורך החופה לבדוק שהטבעת אכן שייכת לחתן.

במהלך החופה נהוג לענוד את הטבעת על האצבע המורה ואז להעבירה לקמיצה ביד שמאל.

לחתן
ביהדות האורתודוקסית אין בדרך כלל קידושין דדיים שמועלים על ידי הכלה כלפי החתן. עם זאת, יש רבנים שמקבלים מנהג שבו האישה נותנת לחתן טבעת כמתנה אחרי הקידושין. יש רבנים שאוסרים על נתינת טבעת בחופה כדי למנוע רמז לקידושין ההפוכים או חיקוי מנהגים זרים. חלק מהחוגים לקונסרבטיבים ורפורמים מקיימים קידושין הדדיים.

יש גברים שלובשים טבעת כסמל נישואין. בציבור הדתי יש מתנגדים למנהג, ויש רבנים שמרגיעים ומאפשרים זאת. אחרים דווקא מעודדים גברים לענוד טבעת כדי לסמן שהם נשואים.

טבעת נישואין היא טבעת שמוציאים בטקס הנישואין. אנשים נענדים אותה אחרי שמתחייבים זה לזו.

בכנסיות רבות משתמשים בטבעות בנישואין. יש קבוצות דתיות שמעדיפות שלא לענוד תכשיטים.

קידושין = טקס שמקשר חתן וכלה. אפשר לעשות קידושין בכסף, בשטר או בביאה. ביאה = יחסי אישות.

היום נהוג להשתמש בטבעת כדרך לקידושין. הטבעת בדרך כלל עשויה זהב או כסף. היא פשוטה ולא משובצת אבנים.
עיצוב פשוט חשוב כדי שהכלה תדע כמה הטבעת שווה. זה מונע טעויות.

יש מנהגים שונים: חלקם אוסרים חריטה, אחרים מקבלים עיטורים קלים.
חלק נותנים טבעת מיוחדת במסיבת השידוכים.

בכמה מנהגים מקובל טבעת כסף בצורת עגולה מבפנים וריבועית מבחוץ. כסף קשור בתכונה של חסד.

חשוב שהטבעת תהיה של החתן. בדרך כלל משלמים במזומן כדי לוודא שהיא שלו.

לחתן
אצל אורתודוקסים אין תמיד טבעת מהכלה עבור החתן. יש רבנים שמאפשרים מתנה כזאת אחרי הטקס. בקבוצות קונסרבטיביות ורפורמיות עושים קידושין הדדיים.

חלק מהגברים בוחרים לענוד טבעת כדי להראות שהם נשואים. יש דעות שונות על זה בקרב דתיים.